להבדיל ממונדיאלים קודמים שבהם המחץ של ברזיל היה משחק ההתקפה, במונדיאל הזה הכוח של ברזיל נמצא דווקא בהגנה. דונגה הרכיב נבחרת יעילה מאוד שמתאימה את סגנון המשחק שלה לשנת 2010 ולכדורגל שמשוחק היום.
המאמן הברזילאי הפך את סגנונה של נבחרתו לסגנון אירופי לכל דבר ועשה את הדבר הנכון על מנת להצליח ולהגיע עד הסוף. הרבה ביקרו את דונגה על סגנון המשחק שלו ועל כך שלא זימן "רקדנים" כמו רונאלדיניו לסגל, אך מגיע לדונגה כל הכבוד שעשה את ההתאמות הנכונות ועשה מה שצריך על מנת להצליח.
דונגה בעצמו היה קשר אחורי קשוח והגנתי ואפשר לראות זאת במשחקם הבלתי מתפשר של רביעיית ההגנה הפנטסטית של ברזיל, למרות הגול שספגו, יחד עם ז'וליו סזאר השוער הנפלא. הגנה שמורכבת מלוסיו הבלתי נגמר, שאטם את ההגנה של אינטר בדרך לזכיה בטרבל, מחואן שבשנה הבאה ייכנס לעונה רביעית ומוצלחת מאוד במדי רומא ומי שבעיניי לא נופל בהרבה מיכולתו של לוסיו.
 |
| דונגה. משתיק לאט לאט את המבקרים (רויטרס) |
|
בנוסף למרכז ההגנה החזק של ברזיל, לזכותה שני מגנים שיכולים לשחק גם בחלק ההתקפי דבר של יפתיע אף אחד, מישל באסטוס ומייקון. בעונה החולפת כבשו שני השחקנים הללו, כל אחד בקבוצתו הוא, לא פחות מ-17 שערים.
כמו שציינתי קודם שם המשחק הוא יעילות ובכל מקום במגרש רואים איך דונגה מיישם זאת, כאשר בקישור הוא מציב את הקשרים אותם הוא כל כך אוהב, אלאנו, ג'ילברטו סילבה ופליפה מלו שעושים את עבודתם נאמנה.
גם החוד של הסלסאו מאוד יעיל. רוביניו שחקן ענק שעוד לא אמר את המילה האחרונה בכדורגל האירופי. אם נשאר עוד קצת מהכדורגל היפה זה רוביניו שפשוט תענוג לראותו משחק.
 |
| לואיס פביאנו ורוביניו חוגגים. חוד בראשותם מספיק בהחלט (רויטרס) |
|
האחרון ובהחלט חביב הוא לואיס פביאנו שדונגה לא יכול שלא להיות מרוצה מתפקודו. פביאנו שאלמלא הפציעות שפקדו אותו בקריירה היה משחק היום באחת מהקבוצות הבאמת גדולות באירופה(לא שאני מזלזל בסבילה) עושה את עבודתו נאמנה והוא בדיוק מי שבברזיל רוצים לראות בחוד ההתקפה.
ברזיל נראית פשוט מעולה ואני נהנה מאוד ממשחקה למרות חוסר "הריקודים". אם תמשיך ככה, ב11 ביולי נראה את לוסיו מניף את גביע העולם בפעם ה-6 אחרי הפסקה של 8 שנים מאז שנת 2002.
הכתוב הינו טור דעה