| |
| | You do it to yourself, you do. And that's what really hurts, is that you do it to yourself, just you and no one else
| |
| |
| |
| |
לפעמים נראה כאילו הקטע הנ"ל מהשיר המצויין של רדיוהד - "Just" נכתב על דמותו של החלוץ הצרפתי, ניקולה אנלקה. כביכול, קשה להגיד שהקריירה של אנלקה לא נסקה למקומות גבוהים. אחרי הכול מדובר בשחקן שזכה באליפויות אנגליה עם ארסנל וצ'לסי, היה שותף לנבחרת הצרפתית שזכתה ביורו 2000 והוכתר פעם אחת כמלך השערים של הפרמייר ליג. אלא שדווקא הרגעים היפים בקריירה של אנלקה ממחישים עד כמה הקריירה המפוספסת שלו יכלה להיות טובה יותר.
ממרומי ה-1.85 מטרים שלו, נראה שלאלנקה היה את כל מה שנחוץ כדי להפוך לשחקן הטוב בעולם: גובה, גוף בנוי לתלפיות אשר עורר גם את סקרנותם של מגזיני האופנה אליהם הוא מדגמן מפעם לפעם, מהירות גבוהה, נוכחות ברחבה וחוש ריח נדיר לשערים. ארסן ונגר אמר עליו עוד בצעירותו שמדובר באחד החלוצים הטובים ביותר שעבד איתם מעולם.
 |
| אנלקה חוגג עם דרוגבה. ניחן בהרבה דברים טובים, באישיות קצת פחות (רויטרס) |
|
עם זאת, שמו של אנלקה לעולם לא ייאמר בנשימה אחת עם כוכב צרפתי אחר כמו תיירי הנרי שכן לחלוצה של צ'לסי יש את כל מה שיש להנרי למעט דבר אחד בולט -אישיות. אופיו האגוצנטרי של אנלקה והתעלמותו המופגנת מהמחויבות לקבוצה היו לו לרועץ לאורך כל הקריירה. בזמן שהנרי בנה לעצמו תדמית אגדית, הפך ליקיר אוהדי ארסנל וביסס את עצמו בתור אחת הדמויות החשובות והמשפיעות ביותר בכדורגל, אנלקה קנה מעמד של לא יותר משכיר חרב. שחקן שמגיע לקבוצה, עושה את העבודה והופ... נעלם למקום הבא שמוכן לשלם לו יותר.
כבר כשהיה בן 19, הוא היווה חלק משמעותי בקבוצה המופלאה של ארסנל שזכתה בדאבל באנגליה בעונת 1997/8, אך במקום להפוך לאליל האוהדים וסמל במועדון, הוא מיהר להעלות את דרישותיו הכספיות ולנטוש בטונים צורמים לריאל מדריד. לא במקרה הוא הפך למטרה אצל אוהדי התותחנים שהעניקו לו את הכינוי "הזועף" ואף הקדישו לו את השיר, Who needs Anelka when we've got Kanu?.
 |
| הנרי ואנלקה. יחי ההבדל הקטן (רויטרס) |
|
אנלקה המשיך בנדודים כשהוא עובר חזרה למועדון נעוריו פאריס סן ז'רמן, ממשיך לליברפול ולא מצליח למצוא באמת את מקומו באף מקום. גם כשהפגין יכולת אדירה במנצ'סטר סיטי, הוא סירב לגלות נאמנות כנה למועדון והרתיח את האוהדים המסורים של הקבוצה כשהצהיר פעם אחר פעם שהוא מעוניין לעבור לשחק במועדון גדול.
כשאברהם גרנט סיפק לו הזדמנות לחזור מתחתית הליגה האנגלית אל הבמה המרכזית של הכדורגל העולמי בצ'לסי, הוא הוכיח שהוא לא שכח איך מבקיעים, אבל שאופיו נותר כשהיה. וכך לאחר שהחמיץ פנדל שהרס לצ'לסי זכיה היסטורית ראשונה בליגת האלופות, במקום להתנצל בפני האוהדים, הוא בחר לנצל את הבמה שניתנה לו כדי להשתלח במאמן הישראלי שלא העלה אותו בהרכב. בעונת 2008/9 היה נראה כי הנה אנלקה משתחרר לפתע מאופיו הבעייתי ומתרכז במה שהוא יודע לעשות היטב, לכבוש והוא אף הוכתר כמלך השערים של אנגליה.
 |
| אנלקה בדרא"פ. הולך הביתה ובצדק (רויטרס) |
|
הבל הבלים, קורטוב של חוסר הצלחה בנבחרת הצרפתית ואנלקה הוא שוב היצור האנוכי שגורם לנו להחמיץ פנים, זה שמסרב לקבל ביקורת, אחד שלא מתבייש להטיח קללות גסות בדמות סמכותית כמו מאמן הנבחרת. כעת, אוסף אנלקה את גופו השרירי, את מתת האל לה זכה ומעולם לא ידע כנראה להעריך ועוזב בבושת פנים את במת הכדורגל החשובה ביותר בעולם, הבמה שהוא כל כך לא ראוי להיות חלק ממנה. שלום ולא להתראות.
הכתוב הינו טור דעה