המונדיאל הזה מתחיל להיכנס לעניינים. אחרי שכולם הספידו את ארגנטינה ואת המאמן שלה, אחרי שבקושי עלתה למונדיאל, נותנת הנבחרת של מראדונה עוד תקווה שהיא יכולה להגיע רחוק בטורניר.
בתור אוהד שרוף של ארגנטינה התאכזבתי בהתחלה מהסגל שזומן לטורניר. מראדונה גאון ואין ספק שהיה מגדולי השחקנים בהיסטוריה. בניגוד לכל המקטרגים, אני אוהב את העבודה שלו בנבחרת ואת הצורה שבה הוא מתייחס לשחקנים שלו, כאילו שבכל רגע נתון הוא נמצא עמם, בלב ובנפש, על כר הדשא ולא מעבר לקווים. החיבוקים הנרגשים עם השחקנים בסיום המשחק, אלה מראות שמעידים כי כולם משחקים בשביל המדינה ובשביל מראדונה כאחד.
ואולם, כנגד כל זה עומדת לחובתו של מראדונה ההחלטה לא לזמן את קמביאסו וסאנטי.
כל כמה שאני אוהב את מראדונה, לעולם לא אשכח לו, אישית, את ההחלטה התמוהה הזאת. עכשיו, כשוורון פצוע, קמביאסו היה יכול לעזור מאוד לנבחרת. יתרה מכך, לדעתי הוא טוב יותר מוורון.
ולגבי סאנטי, אחרי העונה הגדולה שנתן באינטר והטרבל שבו זכה, המגן הוותיק היה חייב להיות בנבחרת. מה ההבדל בינו לבין פאלרמו הקשיש? יותר לכך, סאנטי המנהיג, המצוי בכושר נהדר, הוא השחקן שהכי מגיע לו להיות במונדיאל.
|
חאבייר סאנטי. החלטה תמוהה של מראדונה לא לזמן אותו (רויטרס) |
|
אבל מראדונה זה מראדונה. ומה שמעצבן זה שפשוט אין הסבר למה להחלטה. לא צריך להיות מבין גדול כדי לראות שארגנטינה עם סאנטי יותר טובה מארגנטינה עם גוטיירס, שהוא בכלל קשר ולא מגן טבעי.
אבל למרות הכל, הנבחרת של מראדונה מציגה עד כה יכולת מדהימה. על ההגנה אי אפשר עוד לדבר, כי ההגנה של ארגנטינה עדיין לא נאלצה להתמודד עם נבחרת גדולה. אבל מבחינה התקפית ארגנטינה פשוט קטלנית. היגוואין, מסי וטבס מציגים יכולת נהדרת, ועוד לא הזכרנו את דייגו מיליטו, שעשה עונה מדהימה עם אינטר, את מרטין פאלרמו, שהעלה במו רגליו את ארגנטינה למונדיאל ואת אגווארו. אין כאן ויכוח. מדובר בהתקפה הטובה בעולם.
|
דייגו מראדונה. השחקנים משחקים בשבילו (רויטרס) |
|
שני דברים ייאמרו לזכותו של מראדונה. ראשית, האופן שבו העז לתת אמון בשוער, סרחיו רומרו. השוער הצעיר מאלקמאר מעניק ביטחון רב ממקומו בין הקורות. סוף סוף יש לארגנטינה שוער טוב עם עתיד גדול לפניו. שנית, עד כה ניהל דייגו את שני המשחקים היטב, וגם ההחלטה להציב את מקסי במקום ורון התגלתה כנכונה.
אני, כמו כל אוהד ארגנטינה בעולם, אמשיך לאהוד את ארגנטינה גם בסגל הזה. ובינתיים זה עובד. וכל עוד מסי בכושר ולאט לאט ייכנס עוד יותר לעניינים, אין מי שיעצור את ארגנטינה. ואולי בכל זאת, למרות כל הטענות, מראדונה יילך רחוק בסגל הזה. אני, בכל מקרה, אשאר אוהד של הנבחרת שבכל סגל שהוא תמיד אוהבת לשחק כדורגל יפה וקבוצתי.
|
אוהדי ארגנטינה נהנים מכדורגל יפה וקבוצתי (רויטרס) |
|
הכתוב הינו טור דעה