סדרה לפנתיאון

כשנקבעה הסדרה בין הפועל ירושלים להפועל תל אביב בתום העונה הסדירה, רבים, ואני ביניהם, חשבו כי זה ייגמר ב-0:3 קליל לאלופה, מקסימום 1:3. אולם קבוצת האוהדים הוכיחה כי היא קורצה מחומר אחר, נלחמה עד הרגע האחרון ולולא החלטות שופטים מפוקפקות או קבלת החלטות מוזרה בדקות ההכרעה, עוד הייתה רושמת סנסציה ומעפילה לפיינל פור.

כולנו צריכים להגיד תודה להנהלת הפועל ת"א (ולחבר טרה סימונס) על שהנחיתה כאן את אחד השחקנים הגדולים ששיחקו בישראל. הגעתו של נייט רובינסון הפכה את היכל קבוצת שלמה מ"בית קברות" בו הקהל יודע שכאשר המשחק צמוד, קבוצתו תפסיד, להר געש אימתני, שמתמלא בכל משחק באוהדים חדורי אמונה שקבוצתם יכולה לנצח כל קבוצה.

מילה חמה במיוחד מגיעה גם לקפטן האדום, מתן נאור, שהוכיח בסדרה הזו כי גם בגיל 35 יש לו הרבה מה למכור על הפרקט. מספר 12 הראה חוכמת משחק, הגנה אדירה שיש ללמד בבתי ספר לכדורסל, מנהיגות ואפילו נקודות חשובות במאני טיים שהשתיקו את המבקרים שחושבים שעליו לפרוש.

מתן נאור מזנק על כדור (איתי כהן)

למי ששכח, מדובר על שחקן שהגיע לקבוצה עת הייתה בליגה הארצית, העלה אותה שתי ליגות והצעיד אותה חזרה למרכז הבמה. ההנהלה האדומה חייבת לאפשר לו להמשיך בקבוצה. הוא הוכיח שכוחו עדיין במותניו וכמודל לחיקוי ומנהיג הוא ראוי להמשיך כל עוד ירצה בזה.

אי אפשר בלי מילה גם על שרון אברהמי. המאמן שספג אינספור חיצי ביקורת, לעתים בצדק ולעתים רק בגלל זהות המאמן שהחליף, הכין את קבוצתו נהדר לסדרה החשובה, במיוחד מבחינה הגנתית. כ"פרשמן" בליגת העל הוא עדיין לוקה בחסר בהחלטות המכריעות ברגעי הסיום ובשליטה על כוכביו, אך הוא בהחלט ראוי גם למחמאות על הופעה ראויה ביותר.

כעת, הליגה הולכת לפיינל פור, בסיומו באמת כל אחת מהארבע יכולה להניף צלחת. מכבי תל אביב והפועל אילת מגיעות רעננות, אך ירושלים ומכבי ראשון לציון נמצאות במומנטום אחרי סדרות שאילצו אותן להפיק את המירב. כולנו מצפים לגמר הקלאסי, אולם בל נופתע אם גם השנה אחת משתי הגדולות תודח כבר בחצי הגמר. בכל מקרה, העונה הזאת כבר נכנסה לפנתיאון, והלוואי שנזכה למתח ולעניין כזה גם בהמשך.

הכתוב הינו טור דעה