מכבי חסרת לב ונשמה

אין ספק כי שיטת הפיינל פור מעוררת מחלוקת, אבל דווקא כשנדמה היה שהפעם היא תעזור למכבי תל אביב, הגיעו אריק שיבק ומכבי ראשון לציון והעיפו אותם, כך ששוב לא נראה גמר בין הפועל ירושלים למכבי ת"א.

זו השנה השניה ברציפות שמכבי ת"א לא מופיעה בגמר. בשנה שעברה, נגד הפועל אילת, זה קרה לאחר סדרה של חמישה משחקים. ההישג של מכבי ראשל"צ מדהים. אריק שיבק הפף לסיוט של מכבי, שמסרבת לבדוק את עצמה, בורחת ממסקנות פעמיים רצוף וזה כבר לא מקרי, זו תוצאה של משהו.

ליבי יוצא אל מכבי, כי זה המועדון שבו גדלתי. אבל כמועדון גדול שידע תמיד להתמודד עם משברים ומצבים קשים, מנהליו, מאמניו ושחקניו כשלו העונה ובעונה שעברה במגרש ומחוצה לו.

גיא פניני מאוכזב. הקבוצה איבדה את הלב והנחישות (איתי כהן)

אי אפשר להתעלם מכך שמכבי עברה את הרצליה בסוויפ, אך פגשה אותה מתחת לרמה שהציגה כל העונה. מכבי הצהירה כי בעונה כזו שלושה תוארים זה פנטסטי, אז לא אתייחס לגביע ווינר ולגביע המדינה, שהם תארים מכובדים. אבל מכבי עשתה והשקיעה והחליפה מאמן ושחקנים. שמות רבים עברו במועדון לפני ואחרי ז'אן טבק, עם כולם התוצאה הייתה גרועה. ואם מכבי לא משתמשת ברישום של חמישה זרים למשחק מול ראשל"צ, זה אומר דרשני.

מכבי ויתרה ברישום על דווין סמית, והוא היה השחקן הכי חשוב שלה וזה שהביא לה את הגביע. אבל ידעו על הבעיה שלו ברגל ולא הביאו מחליף ראוי לעמדה שלוש. גם זה שהגיע, עף מפה תוך זמן קצר. מכבי ויתרה ברישום על ריצ'ארד הנדריקס, עוד פלופ שהובא לפה ככל הנראה פצוע, במיוחד למשחקים האלה. ולא נדבר על ויתור רישמו של דראגן בנדר, שכולם מפטזים ומשבחים אותו, ותוהים באיזה מקום הוא יבחר לדראפט מבלי לשאול את עצמם מה הוא כבר נתן למכבי.

אבל יותר מכל מכבי לא הראתה בשום שלב לב ונשמה. כל הטכנוקרטים, כל הסטטיסטיקות, כל הסקאוטינג וכל הכספים, לא מצליחים להחזיר למכבי את הנחישות, הלב, הנשמה, הגאווה ואת רוח המועדון.

אריק שיבק הגיע לראשל"צ כשהיתה במשבר והביא אותה להצלחה כבירה. טבק הגיע למכבי ולא הצליח, לא בצד המקצועי ולא מבחינת דרישות המועדון. יותר מדי שחקנים ויותר מדי אנשים מסביב לא מתאימים לדרישות, למטרות ולרוח של מכבי, והחולצה המכובדת הזו ניתנה יותר מדי בקלות ולא לאנשים המתאימים.

גל מקל מאוכזב . טבק לא הצליח באף פרמטר (אורן בן חקון)

גם הפעם, עד הדקה הרביעית, שרשרת החילופים היתה כמו של רכבת ולא נתנה לקבוצה לגבש הרכב שיוכל לרוץ, לקבל ביטחון וליצור משהו. מכבי לא סימנה מטרות הגנתיות או התקפיות. ההחלטה של שיבק ללחוץ עם כריס רייט על גל מקל ולאחר מכן על יוגב אוחיון המצוין, שעד עכשיו אני לא יודע מדוע הוא לא היה במגרש בכדור האחרון אחרי פסק הזמן, היתה מצוינת.

למכבי כבר אין משחק פנים מתחילת השנה. אולי תאמרו לי אתם מי שחקן המטרה בצבע? דריל מונרו, השחקן הכי חשוב מבין שחקני הפנים של ראשון, לא תפקד בחצי הראשון אך חגג על מכבי בחצי השני. אשמח להשוות כמה שכרו וכמה השקיעו בו, לעומת רכבת הגבוהים הכושלים של מכבי. אשמח גם לבדוק כמה עלה מארק ליונס שהוא הגארד המוביל של ראשל"צ, אשר חגג בחצי הראשון ולא היה למכבי איך לעצור אותו. אבי בן שימול עשה עבודה מצוינת בסוף החצי הראשון, כשגם לו מכבי לא מצאה פתרון.

לסיכום, היסטוריה בכדורסל הישראלי. גמר שני ברצף בלי מכבי, גמר שני ברצף לשיבק עם שתי קבוצות שונות. צריך להעריך אותו על זה.

הלחץ על ירושלים, קטש הוציא את המקסימום
חצי הגמר השני שנערך בין הפועל ירושלים להפועל אילת הוכתב על ידי הזכרונות והרושם שהשאיר ההפסד של מכבי תל ת"א לראשל"צ בתחילת הערב.

הרשו לי להשתמש במה שאמר ידידי גור שלף בשידור בשבתו כפרשן בערוץ הראשון, אז סיפר על אנתוני פארקר, שהמילה הראשונה שלמד במכבי זה "לחץ". בכדורסל הדברים נראים פשוטים, אבל יש המון לחץ. ככל שהמועדון גדול יותר, כך הלחץ גדול יותר.

ירושלים, ששמה לעצמה מטרה להיות אלופה פעם שניה ברציפות, נמצאת בלחץ. תמיד היה לחץ במועדון הזה והאליפות והבעלים החדשים הביאו שאפתנות ונסיון ליצור שקט. אילת קיבלה רוח גבית מהניצחון של ראשל"צ ומהסדרה הקשה מול הפועל תל אביב.

אורי אלון ודני פרנקו (אורן בן חקון)

ירושלים ירדה ברמתה מאז סיום הסיבוב השלישי, לאורך הסדרה עם הפועל תל אביב וגם הפעם מול אילת. היא נשארה קרובה וככל שהשעון התקרב לסוף, אי ג'יי רולנד ואיליי הולמן הביאו הוכיחו עדיפות והבדלי תקציב.

עודד קטש הוציא את המקסימום מההרכב החסר שלו, ללא זר רביעי ועם ספסל קצר. ירושלים לא הצליחה להביא לידי ביטוי את ההרכב המצוין שלה, אבל גם דני פרנקו הודה שקבוצתו לא ידעה לשמור טוב מספיק ולא הצליחה לפתוח הובלה עם הפרש שיתן לה מרווח נשימה. ליאור אליהו ויותם הלפרין שיחקו בהתקפה טוב יותר מאשר בסדרת רבע הגמר נגד הפועל תל אביב ותרומתם ההתקפית חיפתה על משחק לא טוב של דונטה סמית.

עודד קטש (איתי כהן)

ירושלים רצתה רק לשמוע את שריקת הסיום והסתפקה בניצחון מזערי, אבל אבל כזה ששווה גמר. דני פרנקו יצטרך להערך טוב מבחינה מקצועית מול מה שתעשה או תכין לו ראשל"צ, ומצד שני להתכונן מנטלית כי הלחץ עליה. מכאן המתח עובר לגמר, שיהיה על כל הקופה. לראשל"צ אין מה להפסיד למרות הרעש שעשה הניצחון על מכבי תל אביב. אין תחליף לסדרות וטוב יעשו קברניטי הכדורסל שידאגו להחזיר את קרב האליפות לסדרות כמו בכל אירופה.