המשחק של הנבחרת היה מביך

את מה שראינו הערב (שלישי) בנתניה ניתן לסכם במילים מביך, לא מכובד ולא מכבד. אני לא מצליח להבין על מה דיבר אלישע לוי במסיבת העיתונאים כשאמר שהיה מחנה אימונים טוב, על מה הם עבדו במחנה האימונים? אני מבין שהליגה הסתיימה, ששחקנים לא שיחקו זמן מה במסגרת רשמית, אבל זה פשוט מביך להיראות ככה מול נבחרת כל כך חלשה, נבחרת שהיא ברמה של ליכטנשטיין ואף פחות, להיראות בצורה כל כך מביכה ולא מכבדת.

אולי עכשיו מישהו יבין בהתאחדות לכדורגל שמשחקים מהסוג הזה לא מוסיפים שום דבר, לא מקצועית ובטח שלא תדמיתית לכדורגל שלנו. משחקים מהסוג הזה לא יכולים למכור את הנבחרת ולא יכולים להביא קהל למשחקים הרשמיים. אחרי שהקהל הישראלי רואה תצוגת כדורגל כזו, אי אפשר לנסות לשכנע אותו למלא אצטדיונים במשחקים רשמיים. משחקים מהסוג הזה מרחיקים את הקהל ולא מביאים אותו לעודד ולאהוב את הנבחרת, וחבל.

נבחרת ישראל (רדאד ג'בארה)

ברמה המקצועית, תחלופה גדולה של שחקנים, שנראים כמו שנראו היום, לא מוסיפה שום דבר להכנה לקראת המשחק מול אלבניה. להשוות בדקה ה-95 בתוספת הזמן מול נבחרת כזו, כשזה המצב הכי טוב שהגענו אליו, פנדל, זה אומר ששום דבר מתוכנן לא היה בנבחרת היום. לא היה ניהול משחק, לא היה שום דבר שמראה על דרך, אלא אוסף של דברים מקריים, יכולת חלשה מאוד של הרבה מאוד שחקנים בו זמנית, זה אומר שההכנה לא הייתה טובה, לא פיזית ולא מנטאלית. 

אמנם לא מדובר במשחק רשמי, אבל המטרה של הנבחרת הזאת היא להתאחד ולהתאגד סביב רצון לבנות משהו לעתיד. אמנם משחקי ידידות מהסוג הזה אף פעם לא יביאו את השחקנים לאותה רמת מאמץ, נחישות ומוטיבציה כמו משחק רשמי או משחק מול נבחרת מהרמות הגבוהות יותר, אך עדיין, כמו שהנבחרת נראית היום, אני לא רואה שום דרך ושום בנייה.

שחקני הנבחרת מאוכזבים (אחמד מוררה)

אני לא נהנה לרדת על הנבחרת, אני לא נהנה לרדת על השחקנים כי גם אני הייתי שחקן וגם לנו היו משחקים חלשים, אבל זו לא דרך להחזיר את הקהל לראות את הנבחרת ולעודד אותה בהמשך הקמפיין או בקמפיין הבא.

אי אפשר להשליך משהו מהמשחק הזה על המשחק מול אלבניה. הדבר היחיד שצריך לעשות זה למחוק את המשחק הזה מהזיכרון, אפילו מבחינת מאמץ לא היה אימון מספיק קשה, הרבה תנועה ומאמץ לא ראינו. נקווה שהעתיד יהיה טוב יותר, כי חוץ מכמה סלפים של כמה ילדים שכמעט הכריחו אותם להגיע, לא ניתן לקחת מהמשחק שום דבר.