חייבים להתאבד בשבת הבאה

1. לולא השמחה לאיד של אחיי הצהובים אשר מעבר לכביש, אשר מרעידה קלות את הכנף, אולי באמת מוטב היה לנו לרדת ליגה. כי לא רק היום (שבת) שיחקנו מזעזע, הבה נודה שגם בניצחון על כפר סבא לפני פחות משבוע, לא הזכרנו אפילו את הימים הבינוניים בעונה הנוכחית, ואלמלא הפוקס של ג’וזף גנדה, והמתנה של הגנת כפר סבא, גם אותם לא היינו מנצחים. כי מבחינה מקצועית, עדיף אולי לקבוצה החולה הזו לבנות ולהיבנות בליגה הלאומית, אבל כדורגל הוא לא רק מקצוע, הוא גם אמוציה, ולכן, לידיעת מנחם קורצקי והחברים, יש להתאבד בשבת הבאה במושבה, ושאוהדי מכבי ימצאו עונג אחר.

2. ועוד דבר אבקש לומר לידידי קורצקי. אז מה, לעזאזל, אם קיבלנו גול ממצב נייח, האם יש בכך משום פטור להפסד השערורייתי, לתצוגה מעוררת הרחמים, ובכלל, האם התגוננות בפני מצבים נייחים אינה בעיקר, אחריות של הצוות המקצועי ולא רק של הגל שישים למיניהם. ומה הקשר בין העובדה שהשער הראשון של אשדוד הובקע אחרי קרן לבין הנתון שרוב שלבי המשחק נראו שחקני אשדוד לעומתנו כאילו היו קטנוע מהיר ליד סמי טריילר, שכבר ידע ימים יפים מאלו. הבה נקווה מנחם, שנגד אשקלון נשחק הרבה יותר טוב והשופט לא ישרוק להם קרנות.

3. ההמחשה לקלישאה הידועה "שהדברים כבר לא תלויים בנו" התחדדה לה היכן שהוא, מנפלאות הכדורגל הישראלי, בדקה ה-70 אצלנו וה-75 באשדוד, כשאלי אלבז כבש את אחד השערים החשובים שלנו העונה. ומנגד מהבהבת לה הנורה האדומה, שזו בדיוק הבעיה, וביכולת של הקבוצה בשבועיים האחרונים והמכריעים, להיות "תלויים בעצמנו", זה לא גליק כזה גדול. בואו נקווה שהשופט ישתדל לפחות להעלים עין מקרנות.

4. ואם מחפשים בכל זאת תירוץ ליכולת הדלה של הפועל היום, אפשר למצוא אותו בהיעדרות של מוטי ברשצקי, שחוזר בשבוע הבא. ואם כבר להיכנס לדיון בהרכב של הקבוצה, יש לבשר למנחם וליגאל אנטבי, ובצער רב, שאסור להם להכליל בשבוע הבא את בן רייכרט, שלולא המחדל של אלון יפת, היה משאיר אותנו היום בעשרה שחקנים. בינינו מנחם, בחייאת יגאל, הרי שניכם יודעים שבסיר הלחץ בשבוע הבא, במשחק הכי חשוב שלנו בשנים האחרונות, כשיובל נעים צועק מהקווים, הסיכוי שרייכרט לא יחטוף אדום קצת פחות מהסיכוי שהשופט לא ישרוק נגדנו קרנות. 

5. ומילה לסיום חברים. את מהראן ראדי אתם זוכרים? בטח שאתם זוכרים. כן, זה ההוא שזכה עם מכבי בשלוש אליפויות, ולאחר שהועף משם באלגנטיות (כן, אני יודע, הוא גמר חוזה) בחסות מיץ’ גולדהאר, שהעדיף לטאטא את האבק הגזעני החוצה לבאר שבע, מאשר להתמודד עם האוהדים שמיררו לראדי את החיים. אחלה מהראן, המהראן השני האהוב עלינו בעולם אחרי לאלה. אפילו אם לא יחגוג דווקא היום את האליפות החמישית.