חיים במדינה של יפי נפש

המקרים של אלאור אזריה ושל ערן זהבי (הפוסט שהוא כתב אחרי בחירת כדורגלן השנה) מזכירים לי שאנחנו חיים במדינה יפת נפש. יכול להיות שלא אוהבים את מה שערן זהבי אומר בגלל שהוא צודק? בגלל שהוא חושב שמגיע לו? אם להיות כנים, ערן זהבי צודק במיליון אחוז. הוא שחקן השנה, הוא הספורטאי הבולט והוא היה צריך לזכות בתואר ולא אליניב ברדה עם כל הכבוד.

קראתי הרבה ביקורות על ערן זהבי והתגובה שלו, אבל לא מובן לי על מה הביקורות, בסך הכל אמר את האמת ומה שאמר הוא צודק במיליון אחוז. רק פה מתייפיפים וממציאים את הגלגל ולא באמת הולכים עם האמת המקצועית. אני מצדיק את ערן זהבי על כל מה שהוא אמר וכתב. זכותו להביע את זה.

ערן זהבי. זכותו להביע דעה (אורן בן חקון)

יפות הנפש של המדינה שלנו נמצאת בכל מקום, גם בספורט, גם בפוליטיקה ועכשיו זה גם הגיע לצבא. על מה אנחנו מתייפיפים במשפט אלאור אזריה? יש משפט שאומר “הבא להורגך השכם להורגו”, אבל אנחנו במדינת המתייפיפים רוצים להראות לכל העולם משפט צדק ולא חושבים צעד אחד קדימה. מה יגידו שאר חיילי צה”ל שעדיין נמצאים בצבא ועדיין צריכים להילחם ולסכן את עצמם. מה הם יגידו, שהצבא לא מגבה אותם?

פעם היו אומרים “טוב למות בעד ארצנו”. כנראה שאחרי המשפט של אלאור אזריה, כבר לא יהיה לו תקף.

אלאור אזריה. כבר לא "טוב למות בעד ארצנו" (רויטרס)

הרי בצבא אומרים שלא משאירים שבויים מאחורה, זה מראה כמה הצבא היה נגד החייל למרות שכל העם איתו, אני מקביל את זה לערן זהבי, כי יש יפי נפש בכל מקום.

ערן זהבי השחקן הישראלי הכי טוב כיום. בשנה שעברה הבקיע 40 גולים ונותנים את התואר לברדה כדי “להראות” מי זה ערן זהבי.