אין ספק שיוסי אבוקסיס מוכיח את עצמו בהפועל ת"א בשנים האחרונות. אני מודה, כשרק החל שיתוף הפעולה בינו לבין אלי גוטמן על הקווים, הייתי קצת סקפטי. היה נראה שמדובר במחווה לשחקן בשלבי הסיום של הקריירה ותו לא.
אך כעת אני בהחלט יכול להגיד בפה מלא שאבוקסיס הולך ומבסס את עצמו כמאמן לגיטימי בכדורגל שלנו ואין ספק שהוא היה חלק חשוב מאותו דבק, אותה לכידות שמדברים עליה בהפועל.
הרי גוטמן הוא אמנם טקטיקן מעולה ויודע כדורגל כמו שמעט מאמנים אצלנו יודעים, אבל אין תחליף ליחסי האנוש של אבוקסיס. אין לי כל ספק שהוא אחראי במידה רבה לכינוי "הקבוצה הכי שמחה בישראל".
|
האדומים חוגגים. האווירה הטובה בהפועל היא הרבה תודות לאבוקסיס (רועי גלדסטון) |
|
ובדיוק בגלל זה כדאי לאבוקסיס להישאר אדום. קודם כל, הוא עוד לא מיצה את עצמו עם הקבוצה הנוכחית. ביחד עם גוטמן הוא יכול להצעיד את הפועל לליגת האלופות ושם לרשום הישגים עליהם הם יהיו חתומים ביחד, כי לא מדובר בצוות רגיל של מאמן ועוזר.
עדיף לאבוקסיס להישאר בצוות שעובד, עם סגל אדיר ויומרות להמשיך את ההתקדמות הלאה לעבר הצלחה בליגה הגדולה ביבשת.
מעבר לכך, נראה כי בוולפסון בונים עליו כמאמן הבא אחרי אלי גוטמן. הרי אין הרבה דמויות במועדון שהאוהדים אוהבים יותר מאשר סמל כמוהו.
|
גוטמן ואבוקסיס. הקבוצה הכי מאומנת בישראל (רועי גלדסטון) |
|
בתור אוהד של מכבי ת"א בכדורסל, אני יכול להעיד שמאוד התלהבתי מהרעיון של מאמן שחופף את עוזרו לרשת את מקומו יום אחד, כמו שמתוכנן עם פיני גרשון, ולדעתי זה פיתרון אפילו טוב יותר מלתת למאמן צעיר "להשתפשף" במקום אחר, קצת יותר קטן.
עמדת המאמן הראשי קוסמת לכל עוזר, במיוחד בקבוצה שאפתנית כמו הפועל אשקלון, שעלתה בסערה מהליגה הלאומית ובה הציפיות הגבוהות בהתאם, אבל עדיף לחכות קצת, להמשיך לעשות את העבודה השקטה והטובה בהפועל, הקבוצה הכי מאומנת בישראל, ויום אחד לעמוד על הקווים בבלומפילד עם המושכות בידיים.
הכתוב הינו טור דעה.