מכתב אישי למוני הראל ולאלי טביב

מוני ואלי היקרים, תודה. פשוט תודה. בשבת מסתיימת העונה הטובה ביותר והמלהיבה ביותר בתולדות המועדון האדום. 121 שערים, הפסד אחד בשלושים ותשעה משחקי ליגה וגביע, עונה אירופית חלומית, שכטר, ורמוט, ידין. הקבוצה עם הכדורגל הכי טוב והכי יפה בארץ. תודה על הכל.

בשבת זה יגמר. מכבי חיפה תיקח אליפות. היא קבוצה מצוינת, אבל היא כבר לא לבד. הפועל תל אביב הפכה השנה לקבוצת צמרת בזכות. זה היה קרוב, קרוב מאוד לדאבל וזה כואב ומאכזב, אבל במשחק הזה שנקרא כדורגל גם הדרך חשובה. החודשים הארוכים שבהם ישבנו ביציע, מחככים ידיים בהנאה, מתקשים להאמין כמה זה טוב, החודשים האלה לא ימחקו במוצאי שבת, כאשר הירוקים יחגגו עוד אליפות.

בשנים האחרונות חיפה היתה לבד במועדון הצמרת של הכדורגל הישראלי. בית"ר ירושלים הגיחה לרגע עם הכסף של ארקדי ונעלמה והיתה גם אליפות מקרית של מכבי ת"א. התחרות על המקום הראשון היתה השנה, אחרי שנים רבות, תחרות אמיתית בין שתי קבוצות מצויינות. אסור לכם, מוני ואלי, אסור לכם שזו תהיה אפיזודה חולפת.

לפני עשר שנים הצליח דרור קשטן להביא לנו את הדאבל ושנה אחר-כך את העונה האירופית הכי טובה שהיתה כאן אי פעם לקבוצה ישראלית. הוא עשה את זה עם קבוצה פחות טובה מזו של היום, אבל זו לא היתה הבעיה. רגע אחרי שכמעט ועברנו את מילאן בסן סירו בדרך לחצי הגמר, החליטו הבעלים להוריד הילוך. נמאס להם. הם התעייפו. במקום למנף את ההצלחה, הם הלכו אחורה והפועל הלכה איתם לאיבוד.

מוני הראל. תודה על העונה הטובה והמלהיבה בתולדות הפועל ת"א (רועי גלדסטון)

מוני, אתה מכיר היטב את הביקורת החריפה שהיתה לי על ההנהלה הקודמת, על הבעלים הקודם סמי סגול, שבקושי ידע מי משחק בקבוצה. הביקורת הזו גם הביאה לצערי לעימות משפטי בינינו. הימים האלה חלפו. אתה ואלי מכירים כל שרוך בנעל של אניימה וכל מתיחה בשריר של דה סילבה. אתם חייבים להפוך את העונה הזו למקפצה, שתזניק את הפועל קדימה. 20,000 האוהדים שבאו השבוע לגמר ברמת גן (מעולם לא באו כל כך הרבה אוהדים אדומים למשחק אחד), דורשים מכם לא לעצור. בשבת מתחיל המאבק על האליפות הבאה, על הדאבל הבא.

עזבו את מכבי תל אביב בצד. היא לא ראויה להתייחסות שלנו. האימפריה המתפוררת הזו הפכה לחבורה נלעגת ומגעילה של כדורגל מהזן הנחות ביותר. מילא האוהדים, אבל השחקנים הצוהלים המאמן, אבני נמני ה”מלך”, שעם תקציב חלומי מגרד בקושי את המקום השלישי וקורא לבונקר של עשרה שחקנים ו-0:0 בדרבי "הישג", זה באמת לא ראוי להתיחסות.

אבי נמני. עם תקציב חלומי בקושי מגרד את המקום השלישי (קובי אליהו)

בתל אביב, כמו בחיפה, יש היום קבוצת כדורגל אחת. בחיפה זו מכבי, בתל אביב הפועל. תפקידכם לגרום לזה להמשיך. תלמדו מיעקב שחר. אל תרפו. אל תמהרו לשחרר שחקנים, אל תיבהלו גם אם זה יעלה קצת יותר.

בשבת זה מסתיים. אנחנו לא נשכח את העונה הזאת לעולם. את הנצחונות על המבורג וסלטיק ווינה, את עשרות השערים, את הנצחון במשחק העונה, את התיקו 3:3 עם נתניה. לא נשכח את בלומפילד מלא עד אפס מקום במחזורי הסיום, את הילדים והנשים והאוהדים שגילו השנה את הקבוצה. את הנפת הגביע ברמת גן.

אוהדי הפועל ת"א. יוצאים בראש מורם לפגרה (רועי גלדסטון)

ונכון, לא נשכח גם את שריקת הסיום בדרבי. את השחקנים הבוכים, ואת השמחה לאיד של מכבי בית שאן. אני מבטיח לכם, שאין אפילו אוהד אחד שהיה מוכן להתחלף באותו רגע עם הצהובים השמחים. העולם כולו אגב לא שונא את הפועל. אני מכיר עשרות ירוקים וצהובים שפויים שמפרגנים, שיודעים להעריך. תודה לכם מוני ואלי. אנחנו יוצאים לפגרה בראש מורם, אבל לכם אין זמן לנוח. העונה הבאה מתחילה מחר.