העיקר שקראו לו אלוהים

רק לפני פחות מחודש כותרות העיתונים זעקו "מסי המשיח", מראדונה אף טען שהוא "משחק כדורגל עם ישו", הסופרלטיבים הועפו לכל עבר וליונל מסי הוכתר כשחקן הטוב ביותר בעולם.

על השורה האחרונה אין עוררין, אך מה שקרה מול אינטר הבליט עד כמה מסי הוא פשוט לא אלוהים, הוא עוד שחקן. שחקן מדהים, הטוב ביותר בעולם, שחקן שכל קבוצה תתברך אם ישחק בה, אך אלוהים הוא לא.

כדי להתאים את עצמו לסופרלטיבים, הארגנטיני של גווארדיולה היה צריך להוביל את הקבוצה לגמר, אך הוא לא היה קיים באיטליה ומעל הכל, פשוט לא היה קיים הערב מול אינטר.

מוריניו וסניידר חוגגים במשחק הראשון. עלו בצדק (GettyImages)

מסי היה הצל של עצמו. מוריניו עשה אותו כזה. הוא ביטל את מסי, הוא ביטל את צ'אבי. אינטר לא שיחקה בקאמפ-נואו כדורגל. היא באה להסתגר, להתבנקר ולשמור על ה-1:3 ולמען האמת, למה שלא תעשה כך?

קשה לנתח את מה שקרה במשחק הגומלין. אחרי התצוגה המטורפת של אינטר בסן סירו, לא ראינו כדורגל. ברצלונה לא הסתדרה מול ערימת השחקנים בלבן שהתבצרה על ה-16 של ג'וליו סזאר וזה, מבחינתו, לקח את הכדור היחיד שמסי כן הצליח לשלוח למסגרת שלו.

אפשר להתווכח על מה שקרה בסיום. אם היה שער חוקי של ברצלונה או לא, אבל זה לא משנה. פשוט לא הגיע לה לעלות. הדבר הכי מכוער ומצער זו דווקא התקרית בסיום בין ואלדס ומוריניו וההתגרות המגעילה שלו בקהל.

אטו. שמר על הכבוד שלו ולא ירד נמוך כמו המאמן (רויטרס)

מי ששמר על ממלכתיות הוא אטו שהודה לקהל. לא יזיק אם מאמנו הפורטוגלי ילמד קצת להבא. ומילה על הגמר: פשוט איכס. כן, זו דעתי. המשחק הכי מאכזב שהעונה הזאת יכלה להוליד, אך מה הפלא? בפעם האחרונה שקבוצה של מוריניו היתה שם אני אפילו לא הקדשתי את הזמן כדי לראות.

הכתוב הינו טור דעה