הסיפור שאינו נגמר

בשנת 2004 התמלאה יפן בשלטים המבשרים על הקרב הצפוי בגמר האולימפי באתונה בין קוסאי אינוי, אחד מגדולי הג'ודוקות בהיסטוריה לבין אריק זאבי שלנו. דווקא ביפן, הפך אחד מגדולי ספורטאינו לכוכב בקנה המידה הראוי לו בעוד שאצלנו מרבית חובבי הספורט טורחים להתעדכן בתרגומים החופשיים לאיפון, שידו ויוקו רק אחת לארבע שנים. אותו קרב מסקרן בין אינוי לזאבי לא התרחש באותה אולימפיאדה, שכן היפני הודח בסנסציה ענקית כבר בשלב מוקדם וזאבי לעומת זאת המשיך לזכייה במדליית הארד.

אלא שמאז 2004 עברו הרבה מים בנהר, אינוי הצעיר מזאבי בשנה כבר פרש מתחרויות בינלאומיות, בעוד זאבי ממשיך להתחרות ומסרב להיכנע לעומס הגופני, לפציעות החוזרות ונשנות, לאימונים האינטנסיביים וגם לכשלונות המצערים בחלק מהתחרויות שהחלו לצוץ בשנים האחרונות.

בגיל 31 כשהוא יורד מובס ודומע מאולימפיאדת בייג'ין וכשהחתונה, הקמת משפחתו ועתידו האישי לפניו נשאל זאבי האם הוא מתכוון לפרוש כעת, "אני לא מסוגל לפרוש אחרי כזה כישלון", אמר זאבי כשהוא חנוק מדמעות והמחיש לנו מהו ספורטאי אמיתי, אחד שיום התחרות היא הכל עבורו, כזה שלוקח קשה הפסדים ולא מוכן להיפרד לאחריהם.

אנשים רבים היו סקפטיים לגבי סיכוייו של זאבי המבוגר להמשיך להתחרות ברמות הגבוהות ואפילו היו שאמרו שמדובר בפתטיות והתעקשות ללא סיבה, אבל היום לפחות כולם צריכים לאכול את הכובע, זאבי סיים את אליפות אירופה כשהוא עונד על צווארו את מדליית הארד, זאבי הוכיח כי גם כשהוא כבר לא מועמד ראשי למדליה, לעולם אסור להספיד אותו.

ג'ודו הוא ספורט של ריכוז ומומנטום, אתה יכול להתאמן ארבע שנים ולפתע באולימפיאדה תפסת יום גרוע וארבע שנים של השקעה ירדו לטמיון, היכולת של זאבי להתעשת מאותם ימים חלשים ולחזור בענק בתחרויות הבאות מעוררת הערצה.

אריק זאבי. החלום הלונדוני עדיין בתוקף (דרור עינב)

זה נכון שיש באליפות אירופה איזושהי אינדקציה בעייתית כמדד להישגים ברמה העולמית, שכן השליטה בענף נמצאת במזרח הרחוק, אך בל נשכח שגם באולימפיאדה הקודמת שניים מבין המדליסטים בקטגוריה של זאבי היו במשקל עד 100 ק"ג ובאליפות העולם האחרונה, הנק חרול שהשתתף עם זאבי באליפות היום ואף זכה בכסף, סיים במקום השני ונחשב לאחד הטובים ביותר בעולם בקטגוריית המשקל הזו.

זאבי כבר אמר שלפי כושרו הוא יחליט אם להמשיך ללונדון 2012 והוא לא מתכוון לעשות זאת אם ירגיש שאין לו סיכוי לחזור עם מדליה. היום הוא הוכיח לו וגם לנו כי ביום נתון הוא יכול לעשות הכל, נותר רק להתפלל ולקוות שיום כזה יחזור גם בעוד שנתיים.          

הכתוב הינו טור דעה