הלאומית יותר מותחת מליגת העל

גבירותיי ורבותיי, הליגה הלאומית חיה, נושמת ובועטת. כל מי שמחפש עניין ודרמה מוזמן להגיע למגרשים בקרית שמונה, כפר סבא, רמת השרון, אשקלון ולוד כדי ליהנות ממאבקים עד השניה האחרונה על העליה לליגת העל ונגד הירידה לליגה א'.

השנה דובר לא מעט פעמים על ירידת הרמה בליגת העל העונה כתוצאה מהגדלת הליגה ל-16 קבוצות, וייתכן והדברים הם נכונים, אך באם תגיעו למגרשי הליגה הלאומית, תוכלו לראות קבוצות שנמצאות ברמה לא פחות טובה ואולי אף יותר מאשר מרבית קבוצות החלק התחתון בליגת העל העונה.

אני מודה ומתוודה כי אני פוקד את מגרשי הליגה הלאומית כמעט מדי שבת וישנם שחקנים שאני לא מצליח להבין מה עושים עדיין בליגה הזו, בטח ובטח כשבליגת העל ישנן 16 קבוצות והרבה יותר מקום לשחקנים ישראלים. אני מדבר על שחקנים דוגמת שי דוד מהפועל כפ"ס, תומר סוויסה מקרית שמונה, קובי דג'אני ויחיאל צגאי מאשקלון, רותם שמול מרמה"ש ואפילו מוראד אבו ענזה מבני לוד.

אוהדי אשקלון בשבת האחרונה בבת ים, ליגת העל זקוקה להם (אלדד פוקס)

השנה, כידוע, הוחלט בשתי הליגות העליונות בישראל על החלוקה לפלייאוף עליון, תחתון ואמצעי, מה שהופך את הליגה הזו, ממנה הורגלנו כל שנה למתח עד דקות הסיום של המחזור האחרון, ללוהטת אף יותר מהרגיל. שימו לב מה קורה בפלייאוף העליון ובמאבקי העליה לליגת העל, כשרק ארבע נקודות מפרידות בין הפועל כפ"ס שבמקום השני לאשקלון שבמקום השישי ונמצאת בכושר מצויין. שיטת הקיזוז מגוחכת, אבל לפחות יש מתח. הרע במיעוטו.

לעניות דעתי, גם קרית שמונה, מוליכת הטבלה עד כה ללא עוררין, צפויה להיתקל בקשיים בדרכה חזרה לליגת העל כשלכל אחת משש הקבוצות שהתברגו לפלייאוף העליון יש סיכויים שווים להעפיל לליגה הראשונה.

אשקלון נראית כרגע כקבוצה בכושר הטוב ביותר בין אלו הנמצאות בחלק העליון, מלבד קרית שמונה אולי. בקבוצה הדרומית, שהחלה את העונה עם ציפיות לעלות לליגת העל, נעשו מספר טעויות ונראה שלמדו את הלקח. השינויים שנעשו בחודש ינואר מתחילים רק עכשיו לבוא לידי ביטוי על כר הדשא, ואולי זה באמת הזמן הנכון שזה יקרה.

אורי מלמיליאן חוגג. הקבוצה שלו נראית מצויין (אלדד פוקס)

בכל מקרה, תענוג לראות את חניכיו של אורי מלמיליאן בשבועות האחרונים על כר הדשא, ועל כך יעידו גם שחקני בני יהודה, שממש לא היו בטיול בדרכם לרבע גמר גביע המדינה, כשהאשקלונים שלטו שליטה מוחלטת בבלומפילד והוכיחו כי הם יכולים לשחק גם ברמות הללו.

הפועל כפ"ס, בניצוחו של תומר קשטן, היא קבוצה מצויינת שבנויה בצורה טובה מאוד ומה שמגדיר אותה הכי טוב זה יעילות. השחקנים מהשרון לא נותנים הצגות גדולות, אך משחקים כדורגל יעיל ומנצחים משחקים חשובים ואף אחד לא יופתע אם הם ימצאו את עצמם בתום העונה בליגת העל, בניגוד לציפיות המוקדמות של קשטן וקברניטי הקבוצה.

אוהדי הפועל כפ"ס. בהחלט יש להם מקום בליגת העל (דרור עינב)

כמובן שהמועמדת מספר אחת לעליה, גם לאחר קיזוז הנקודות, היא קרית שמונה. הקבוצה של רן בן שמעון עושה עונה יוצאת מן הכלל. נראה כי נופי הליגה הלאומית אינם נאים לקבוצה מהצפון ואיזי שירצקי שם לעצמו מטרה אחת ויחידה - לחזור לליגת העל בתוך עונה אחת, דבר אותו הצהיר מיד עם הירידה ממנה בעונה שעברה, ועל כך מגיע לאיש כל הכבוד.

נראה כי הישארותו של רן בן שמעון בקבוצה נתנה הרבה שקט וביטחון והדברים נראים על כר הדשא. הקריה שלטה למשך כל העונה בראש הטבלה וגם אם בפתיחה נראה היה כי היא מעט מתקשה, באיזור חודש דצמבר לקחו תומר סוויסה ועמאשה את העניינים לידיים והשאירו אבק לליגה, כשהם לא עוצרים.

רן בן שמעון. להישארות שלו חלק גדול בעליה הצפויה (קובי אליהו)

ל-3 הקבוצות הללו מאשקלון, כפר סבא וקרית שמונה יש פוטנציאל אוהדים גדול מאוד, מה שחסר מאוד בליגת העל העונה. די היה לראות את תצוגת העידוד של אוהדי כפ"ס, שהגיעו בהמוניהם למשחק הבית ביום שישי האחרון מול רמה"ש, כדי להבין כמה הם חסרים בליגת העל. אותם הדברים אמורים גם על אוהדי אשקלון ש-1,500 מהם ליוו את הקבוצה למשחק המכריע על העלייה לפלייאוף העליון וסחפו אותה לניצחון 1:2.

גם בפלייאוף התחתון הדברים עדיין לא סגורים. אף על פי שנראה כי מרמורק כבר הרימה ידיים ונגזר גורלה לרדת, עדיין ישנם מאבקים לא קלים לגבי זהות הקבוצה שתצטרף אליה ותרד אוטומטית לליגה השלישית ולגבי הקבוצה שתסיים במקום ה-14 ותלך למשחקי המבחן בסיומם גם היא תוכל למצוא עצמה נוסעת בעונה הבאה למגרשים בכפר שלם, עמישב וטייבה.

מלבד מרמורק, הקבוצות שנראות בסכנה לירידה לליגה השלישית הן קבוצות שכבר הטביעו את חותמן בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, כמו הפועל י-ם ובית"ר/שמשון ת"א. שתיהן ייאבקו ביניהן ככל הנראה עד למחזור האחרון כדי לא לרדת למקום ממנו יהיה קשה להן לעלות בחזרה.

שחקני בית"ר שמשון. בסכנת ירידה ממשית

מה שהופך את המאבק של הקבוצות הללו לקשה יותר היא איכות הקבוצות שיתמודדו מולן. שחקני בני לוד, לדוגמא, אמנם התעוררו מאוחר מדי ונותרו רק ברגע האחרון בפלייאוף התחתון, אולם 14 משחקים ללא הפסד הם אינם עניין שבא בקלות, ונראה כי חניכיו של ניסן יחזקאל ימשיכו עד תום העונה בתצוגות המרשימות אותן ראינו מהם לאחרונה ולא יוותרו לאף קבוצה בתחתית.

אותם הדברים אמורים גם לגבי הכח עמידר ר"ג, שהיתה די צמודה לתחתית הטבלה זה לא מכבר ולאחרונה תפסה כיוון חיובי ועלתה על דרך המלך עם סדרת ניצחונות, כולל מול קבוצות צמרת, ועלתה ליתרון מבטיח בדרך להבטחת ההישארות שלה בליגת המשנה.

לסיכום, שימו לב לליגת המשנה שלנו, כי יש כדורגל בישראל גם בליגה הלאומית, ובהרבה מקרים הוא הרבה יותר טוב ממה שתראו בליגה העליונה.

הכתוב הנו טור דעה