לכל המלעיזים, תרגיעו

מכבי חיפה לא חדה בחודש האחרון, גם קברניטיה יעידו. אתמול, כמה שעות לפני שריקת הפתיחה, הרגשתי שזה לא יהיה דרבי שהירוקים יתפרקו על החבורה של שלומי דורה. גם משום הסיבה שהחבורה האדומה נתנה הרבה נשמה והקריבה, אבל הרבה יותר כי מכבי חיפה לא מרוכזת בתקופה האחרונה ונראה כאילו היא מושפעת בצורה מאוד חזקה מהרבה דברים שקורים מסביב.

כמובן שמירב הפרגון שלי לאלישע לוי, על ההפרש החיובי 2:13 בחודש וחצי האחרונים שכולל חמישה נצחונות, הפסד בודד ותוצאת תיקו יחידה. אבל גם במשחקים כמו ה-0:3 הביתי על הפועל פ”ת הורגשה חוסר התעוזה של השחקנים ומן מעצור כזה שלא היה ברור מדוע התוצאה לא מוכפלת.

שי מימון וכיאל מאוכזבים בסיום. כבר זמן רב שהם לא חדים (עמית מצפה)

את המשמעות של שחקן טכני באגף אין צורך להסביר ומשומר לא מצליח למלא את המשבצת הזו. אלישע, עכשיו שהקבוצה קצת בלחץ והפער הצטמצם – אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים וצריך לעשות מעשה. לא יקרה שום דבר אם אדון משומר ינוח קצת על הספסל, כי בשלב הזה הוא לא תורם לחלק הקדמי שלך כלל.

ארבייטמן, משומר ורפאלוב. מדוע המגן ממשיך לפתוח? (עמית מצפה)

עם שריקת הסיום אתמול בדרבי, אוהדי חיפה בעיקר שאלו את עצמם: לאן נעלם פער 12 הנקודות המבטיח שמכבי חיפה נעה עליו לאורך תקופה מאוד ארוכה העונה? והרי שיש הבדל, והבדל גדול, בין 6 נקודות שהיו יכולות להיות הפער לאחר הקיזוז אל מול 3 הנקודות, הפער הנוכחי.

על אף שאמרתי בתחילה שמכבי לא חדה בשבועות האחרונים, מדובר בקבוצה בוגרת עם צוות מקצועי שיודע את העבודה, ומעל כולם – זו קבוצה של יעקב שחר. במשוואה הזו מכבי חיפה תשאיר את האליפות בכרמל. ברגעים האלו ממש זו דווקא הפועל ת”א שנותנת את הטון אבל החוכמה והסבלנות ישתלמו לאלישע וליענקל'ה.

ארבייטמן חוגג. אל דאגה, האליפות תישאר ירוקה (שי לוי)

הכתוב הינו טור דעה