בואו נדבר עובדות

48 שעות לפני המשחק הגדול בין מכבי חיפה למכבי ת"א בקרית אליעזר, אפשר לומר שיש תכונה רבה אבל קשה לומר שיש הרגשה אמיתית שמכבי ת"א יכולה לעשות את זה. עם כל הכבוד לעונה הנהדרת של הצהובים מקרית שלום, כמובן יחסית לשנים האחרונות, אין להם יותר מדי סיכוי לנצח בכרמל, ואני לא אומר את זה כאוהד הירוקים אלא כאחד אשר בוחן את העובדות לגופן. 

ההיסטוריה הלא רחוקה - כבר כתבתי כאן בעבר שעם כל הכבוד לבית"ר ירושלים ולהפועל ת"א, משחקי העונה האמיתיים הינם בין מכבי ת"א למכבי חיפה. מדובר בשני המועדונים הפאסונים של המדינה המתחרים באופן תמידי על היוקרה ועל כמות האוהדים, מבלי כל קשר למצבן בטבלה או לכושרן באותה העונה.

לאור עובדה זו, קשה להאמין כי ניצחונה האחרון של מכבי ת"א בקרית אליעזר היה רק ב-22 במאי 2004, קרי כמעט 6 שנים אחורה. זה עוד לפני שיוון זכתה ביורו ושכולנו ידענו מה זה בכלל ה'אח הגדול', ואלירז, וסער שמפרגן לו, אך בו זמנית לא מבין איך הוא זכה. כשעובר זמן כה רב ללא ניצחון אתה מתחיל לשאול את עצמך כשחקן מכבי ת"א האם גורלך בידך, או שניצחון חיפאי הוא מה שצריך לקרות ואין לך כל שליטה על כך (למכבי חיפה אגב, 6 הפסדים בלבד בשנתיים האחרונות...). 

הניסיון על הקווים - מכבי ת"א עשתה צעד גדול שנתנה לנמני את המושכות לאחר עזיבתו של רן בן שמעון. אני מאוד מאמין במאמנים צעירים שהיו סמל במועדון, שכן האפקט הפסיכולוגי שיש להם על השחקנים חשוב לא פחות מטקטיקה או תעודת אימון כזו או אחרת. עם זאת, ניסיון במעמדים חשובים אי אפשר לקנות בכסף.

אלישע לוי. לחיפה יתרון על הקווים (עמית מצפה)

אלישע לוי, בזמנו הקצר במכבי חיפה, כבר ניצח עשרות משחקים חשובים הן בליגה והן במוקדמות הצ'מפיונס כך שהוא יודע מה צריך לעשות ברגעים הנכונים. זו אמנם לא הסיבה שהוא לוקח אליפות שניה ברציפות (אליפות לוקחים במשחקים הקטנים, לתשומת לב הפועל ת"א...), אבל זה נותן לו יתרון שאין לזלזל בו מול יריבו מקרית שלום. גם עובדה זו תעמוד לצדם של הירוקים. 

החוליה הקדמית - שני חלוציה של מכבי חיפה, שלומי ארבייטמן ו-ולדימיר דבאלשווילי רושמים עונת שיא במדי הירוקים. לשניים כמעט 40 שערים יחד בחוד החיפאי והם מהווים שפיץ מעורר אימה עבור כל הגנות הליגה. מצד שני, למכבי ת"א, כהרגלה בקודש בשנים האחרונות, אין חלוצים שנותנים תפוקה ורק הקישור שמתעלה על עצמו שוב ושוב מחזיק את הקבוצה למעלה. יוסי שבחון, שרן ייני וגיז'רמו ישראלביץ' רושמים עונות לא רעות בכלל, אבל מול מכבי חיפה בקרית אליעזר אתה צריך הרבה יותר. 

ארבייטמן ובוקולי בפוזה מוכרת. עונת שיא של החלוץ (עמית מצפה)

החוליה האחורית - מכבי חיפה ספגה העונה 10 שערים בלבד וזאת הודות לג'ורג' טשיירה המשתפר ולניר דוידוביץ' שעד לא מזמן לא ספג כמעט 1,000 דקות (!) על דקל קינן אין צורך להרחיב את הדיבור כשחקן נבחרת, מה גם שפיטר מסיללה לא מפסיק לתמוך בהתקפה עם כמות בישולים פשוט יוצאת מגדר הרגיל. בשביל להכניע את המכונה של אלישע לוי צריך חוליה קדמית מצויינת ואת זה כבר ראינו שאין בקרית שלום. מה שיכול אולי להציל את הצהובים זה או גשם שוטף כמו בעונה שעברה או פנדל שהם בקושי רואים בשנים האחרונות. בקיצור, שמישהו יתפלל... 

מאור בוזגלו - אין ספק כי השחקן המחונן הזה הוא אחד הכישרונות הגדולים שצמחו פה, מה גם שהוא החזיק את מכבי ת"א כמעט לבדו בעונה הקודמת. עם זאת, המכונה של מכבי ת"א עבדה מצויין עוד טרם חזרתו ונראה כי ככל שהוא משולב יותר ההישגיות של הקבוצה רק מדרדרת.

מאור בוזגלו. המכונה של מכבי ת"א עבדה מצויין עוד טרם חזרתו (שי לוי)

בשלושה המשחקים האחרונים הקבוצה רשמה שני הפסדים ותיקו ביתי, זאת לאחר תקופה נהדרת עם רצף ניצחונות רצופים מרשים (היא אף עברה לכמה שעות את הפועל ת"א בטבלה). אין לי אפילו מילה אחת רעה לומר על השחקן הזה, אבל החזרה שלו לעניינים שמה מקלות בגלגלים של הצהובים וחבל שכך. אין מה לעשות, כאשר שחקן חוזר על חשבון מישהו אחר המערך משתנה בשבילו ושחקנים אחרים בתפקידו מאבדים ביטחון. במכבי ת"א זה בדיוק מה שקרה. 

עם כן, נראה כי העובדות עומדות לצידה של של מכבי חיפה שכנראה תנצח, אבל זה מבחינתי בכלל לא העיקר. הלוואי שנראה כדורגל מצויין שמתאים למשחקי העונה ואני גם לא אבכה יותר מדי אם הצהובים של נמני ייצאו כאשר ידם על העליונה. הרי בסופו של דבר מכבי חיפה תזכה באליפות, השאלה היחידה היא רק אם זה יהפוך גם לדאבל (לדעתי לא יהיה דאבל, אבל היה צריך סיום "גזעי").       

הכתוב הינו טור דעה