מכבי, תשאירי לנו פתח לתקווה

יכול להיות שצריך לגייס ארכיאולוג, שיחפור מתחת לדשא המצהיב באורווה ויגלה מה יש שם, שמוציא מהפועל תל אביב סיבוב אחרי סיבוב עונה אחרי עונה את הגרועים שבמשחקיה. יכול להיות שצריך כאן בכלל פסיכולוג. מילא, הנאחס של קרית-אליעזר. שם לפחות משחקת קבוצת כדורגל. אבל הפועל פתח תקווה?! מכבי פתח תקווה?! איזו סיבה בעולם, חוץ מארכיאולוגיה או פסיכולוגיה, יש לשכטר ולוורמוט, לזהבי ולידין, לאבד מול קבוצות חלשות כאלה את הכבוד ואת היכולת?!

בלשון קלישאות הספורט החביבות, התיקו במלאבס סגר את הפתח הצר שעוד היה לתקוות האליפות של הפועל. בלשון בוטה יותר, הפסדנו (כן, התיקו הזה הוא "הפסדנו"), במשחק מבחיל את מה שעוד נותר מהסיכוי לסגור על מכבי חיפה. שבוע אחרי שבוע, הפועל מחכה לרגע שבו חיפה תתחיל לשמוט נקודות, ובינתיים הכסף נופל לה מהכיסים, כמו לאחרון השלומפרים, מול קבוצות של כלום ושום דבר בנוסח הפועל פתח תקווה או הפועל עכו.

בשבוע שעבר, גוטמן בכה כשנפרד מנאתכו. היום היתה לו סיבה טובה נוספת לבכות. גוטמן צודק בכל מילת ביקורת על המשחק האפטי, הטיפשי ונטול האנרגיות של השחקנים שלו. מצד שני, אי אפשר להתייחס לוויתור על נאתכו כבדרך הטבע. זה לא שביברס היה הופך על פניו את המשחק באורווה, אבל כשההנהלה משדרת שאפשר לוותר על שחקן מפתח בזמן הכי חשוב של העונה, השחקנים, אולי אפילו בתת-מודע, מבינים שהבוסים שלהם לא באמת לוקחים ברצינות את האפשרות של אליפות.

אז יש לנו עכשיו עוד מיליון דולר בקופה, ושתי נקודות פחות. הפועל תל אביב הפכה השבוע לקבוצה עשירה במזומנים וענייה בנקודות. וזה מהלך טיפשי ומרגיז, בערך כמו המשחק הנורא מול הפועל פ"ת.

נאתכו. "השחקנים מבינים שהבוסים חושבים ברצינות על אליפות" (רועי גלדסטון)

תוצאות כאלה מחייבות חשבון נפש ולא התחשבנות עם היריב. ובכל זאת, השער המדהים של צרפתי הוא נזם זהב באף חזיר. הפועל פתח תקווה היא סתם קבוצה בימים טובים, וקבוצה מגעילה, בערך כמו המתקן שהיא משחקת בו בימים רעים.

למה צריכים שחקנים סבירים כמו אסוס, סלמי, עובד וביטון להתנהג כמו חבורה שאפילו לא מנסה לשחק כדורגל, לבזבז זמן, להתחזות, להורות למחזירי הכדורים להיעלם. פ"ת היא לא רעננה או נצרת. יש לה כלים, יש לה קהל, יש לה מסורת. אבל היא מוציאה שם רע לליגה ובעיקר מוציאה את החשק לכל מי שבכל זאת רוצה ליהנות קצת מכדורגל.

העונה, אם כך, מתקרבת לסיומה. 11 נקודות פער מחיפה, ושמונה ממכבי. המקום השני נראה מובטח. העובדה שאת מבטחנו אנחנו צריכים לשים ביום שני הבא על משענת הקנה הרצוץ של הקונפטי הפתטי ושל אבי נמני, מעידה עד כמה חמור המצב. אז מה נגיד? יאללה מכבי, תחזירו לנו את הפתח הקטן לתקווה שסגר לנו על גיא צרפתי בבום אדיר.