סוף סוף ניצחון חיפאי באירופה

יש שתי דרכים להסתכל על חזרתו של אייל גולסה למכבי חיפה ושתיהן קשורות לבוס הגדול של הירוקים. מצד אחד, יענקל'ה שחר הגדול הוכיח שוב שהוא ווינר בכל רמ"ח איבריו, לא מוותר, לא נכנע, גם כשמהצד השני מנסה לפתות את אחד משחקניו מועדון אירופי גדול.

מצד שני, שחר אולי לא כל כך גדול. גולסה, או אלה שמפעילים אותו, ניצלו ריפיון בהנהלה המושלמת של חיפה, ושחר, כדי להחזיר את השחקן שברח, מוכן היה לכרוע ברך ולהתחנן, לעזאזל הכבוד העצמי, לעזאזל האמירות הכעוסות על ילד מפונק, חוצפן וכפוי טובה.

שחר עם גולסה. כך מתנהג בעלים שלא מעניין אותו דבר מלבד ניצחון (עמית מצפה)

אני דווקא מאמין ששחר שיחק אותה. מכבי חיפה לא צריכה את גולסה כדי לזכות השנה באליפות, אבל הקוד הגנטי של הירוקים הוא כזה שלעולם לא נכנע. לא מוותרים שם לא על נקודות ולא על שחקנים. אם שחר מחליט ששחקן מסוים יישאר, שיקולי אגו, חינוך וכסף יונחו בצד. אם הוא מחליט להשליך אותו החוצה אף אחד לא ימנע את זה.

האימפריאליזם הזה יכול לפעמים לעורר גועל, כמו במקרה של מאור בוזגלו או כמו באירוע החטיפה של הרכש החדש מגאנה, סאדאת בוקארי, אבל הוא הערובה לכך שעד להודעה חדשה, חיפה היא הקבוצה הדומיננטית בכדורגל הישראלי. כך נוהג בעלים של קבוצה שלא מעניין אותו שום דבר חוץ מניצחון.

קחו למשל את הפועל ת"א. תראו את הקלות הבלתי נסבלת שבה עומדים האדומים לוותר בחודש הבא על מבשל השערים מספר אחת שלהם, ביברס נאתכו. זה מתחיל במחדל שמאפשר לשחקן כמו נאתכו לשחק ללא חוזה לטווח ארוך, מה שהופך אותו במאי לשחקן חופשי, ונמשך בהעדפה ברורה של הרווחים הכלכליים שיצמחו ממכירתו לקאזאן, על פני הצורך להישאר חזקים, הכי חזקים, במה שעשויים להיות החודשים המכריעים של העונה.

ביברס נאתכו. בהפועל משחררים שחקנים בקלות בלתי נסבלת (אמיר לוי)

מי שחושב עדיין במועדון האדום על אליפות, גביע ואולי גם על המשך הדרך באירופה, צריך למצוא את כל הדרכים האפשריות להשאיר את ביברס בקבוצה, גם אם הדרכים האלה אומרות הפסד כספי. קבוצת כדורגל היא לפני הכל חבורה של אנשים שרוצים לזכות באליפויות, ורק אחר כך מכשיר להכנסות כספיות.

הטמבלול בכל הסיפור הזה יוצא כמובן אייל גולסה עצמו, אבל לא יפה לצחוק על הילד. הוא מקבל כסף, ועכשיו יקבל עוד יותר כסף, על מה שיש לו ברגליים, לא בראש. חוץ מזה, העובדה שהמסע האירופי שלו לאיטליה הסתיים בפלופ אינה שונה בהרבה ממה שעשתה הקבוצה שלו ביבשת. תמונות למזכרת יש, הישגים ושערים אין.
 

רק יענקל'ה רושם סוף סוף ניצחון העונה בזירה האירופית. מכבי חיפה אחת, לאציו אפס.