שי לב
|

רוצו עם חבר. זה תמיד עוזר...זה קורה לרצים לא מעטים בארץ ובעולם. אתם רצים לאורך תקופה ארוכה, וכמובן מתמידים, אך אתם לא מצליחים לראות שיפור בזמנים שלכם.
האפשרות הראשונה היא להתייאש, ואולי גם לאט לאט להתרחק מעולם הריצה, אך האפשרות השניה היא טובה יותר, וטומנת בחובה יציאה מהשגרה שגם תוביל לתוצאות.
לצערנו, וכנראה גם לצערכם, מעשי קוסמות לא יעזרו פה. אם אתם יוצאים לריצה "כמו רובוטים" רק כדי לסמן וי, באותו מסלול ובאותו הקצב, אתם לא מאתגרים את הגוף שלכם ולכן אין לו כל סיבה להשתפר (גם ההיגיון הפשוט היה מוביל לאותה מסקנה...).
אז מה עושים? מוציאים את הגוף מהשגרה ומתחילים לראות תוצאות. ראשית, במקום לרוץ את אותו מרחק שלוש פעמים בשבוע, חלקו את הריצות לרמות שונות. בריצה הראשונה רוצו מרחק קצר אך מהר יותר, בריצה השניה רוצו מרחק קצר במעט מהמרחק הרגיל במהירות איטית יותר מהראשונה ורק בריצה השלישית רוצו את המרחק הרגיל. המטרה היא כמובן לאט לאט למשוך את המיהרות הטובה יותר למרחק הרגיל שלכם.
אפשרות נוספת היא לחלק את הריצה עצמה לרמות. למשל, אינטרוולים של חמש דקות. ארבע דקות של ריצה בקצב "רגיל", חצי דקה של ספרינט, ואז חצי דקה התאוששות (רק דוגמא כמובן). שוב, המטרה היא להרגיל את הגוף למהירות הגבוהה היותר ולשפר התאוששות מקצב מהיר יחסית.
אפשרות שלישית היא פשוט לקבוע ריצה עם חבר מהיר יותר. אם תדעו להשתמש בו נכון (לחיוב ולא לייאוש) הוא ירים את הקצב שלכם. אם זה לא קרה בריצה הראשונה נסו לקבוע עם חברכם לתקופה ארוכה יותר (הוא ישמח...).
כמובן שיש שיטות נוספות, אך כולם חוזרים על אותו מוטיב - גיוון ושינוי לצורך שיפור. מקווים לשמוע שהורדתם את הזמנים שלכם... בהצלחה!
זכרו: תמיד התאמנו בהתאם ליכולותכם הגופניות ולמצבכם הבריאותי