שי לב
|

חדר כושר. יצליחו לצאת מהבור הזה?
סביר להניח שכל מי ששייך לעולם הספורט במדינה מרגיש שקורה משהו בתחום חדרי הכושר. מה שהיה פעם מדורת השבט של עולם הכושר כבר אינו תואם למציאות של ימינו.
עולם הספורט מדבר היום על אימונים עצמיים וקצרים יחסית במקום אימונים של שעה ורבע עם המשקולות או 45 דקות על ההליכון או האליפטיקל. מדוע החשיבה השתנתה? בכל הקשור לאימוני המשקולות כבר ברור לכולם שרק אחוז קטן מאוד מהאוכלוסיה מעוניין בהגדלת מסת השריר וגם אלו שמעוניינים בכך מתקשים מאוד להתמיד.
עולם ההליכונים והאליפטיקלים נמצא גם הוא בבעיה, אך מסוג אחר. שריפת הקלוריות באימונים מסוג זה היא בינונית עד גבוהה בזמן האימון, אך מועטת מאוד בסיומו. עבור שמעוניין להתחטב ולהצר היקפים, כמו רוב האוכלוסייה, מדובר בבשורה לא נעימה אחרי כל ההשקעה וההזעה.
 |
חדר כושר. צריך למצוא דרכים חדשות |
|
|
אז לאן כל העולם הולך? כאמור, לכיוון האימונים העצמיים (TRX, קרוספיט, באדי קומבט ועוד רבים אחרים), בהם שריפת הקלוריות לאחר האימון היא יוצאת מן הכלל ויכולה להגיע עד ל-48 שעות מסוף האימון - נתון מדהים לכל הדעות.
חייבים לציין שלא מדובר בבשורה חדשה. גם בעולם וגם בארץ מדברים על האימונים העצמיים והקצרים כבר שנים, אך המודעות הייתה נמוכה יחסית לחדר הכושר המסורתי. סביר שמה שחדרי הכושר חווים כעת היא בריחה של לקוחות לאימונים עצמיים בפארקים או למכונים ייעודיים שנפתחו לטובת אימונים מסוג זה.
לאור הבריחה, יש חדרי כושר שכבר עשו את ההתאמות ופתחו קבוצות לאימונים עצמיים, אך הבעיה היא שפעמים רבות זה נראה "על הדרך" ולא ממש כהתמקדות מוחלטת במטרה. חדרי הכושר צריכים להפוך את התחום הזה לעיקר פעולתם, אחרת הם יראו יותר ויותר לקוחות (בעיקר צעירים) נוטשים לעבר המכונים המיועדים לכך.
 |
חדר כושר. אנשים רבים נוטשים אותם |
|
|
חשוב לציין שמעבר לפן הפיזיולוגי האיכותי מדובר גם באימונים חברתיים יותר, שכן הם נעשים בקבוצות קטנות יחסית. לא מפתיע שמאות אלפי מתאמנים עזבו את מכוני הכושר השונים במהלך חייהם, משום שמעבר למגבת על הכתף לא היה להם שום חבר של ממש באימון (בשנים האחרונות היו נתונים של 90 אחוז נטישה בשלושת החודשים הראשונים ממכוני כושר).
האם מדובר בנקודת משבר לחדרי הכושר? ייתכן שמדובר דווקא בנקודת צמיחה ובצומת אשר יאפשר מקום לשינוי. שינוי חיובי מאוד שגם ישפר את התוצאות של המתאמנים שלהם.