מכבי ת"א כבויה

מכבי תל אביב הגיעה הערב למשחק שהיווה עבורה את תחילת המאבק על המקום הראשון בבית. יש לי כבוד מלא לקבוצה מקאזאן, אבל קבוצה כזאת יכלה פעם רק לחלום על ניצחון בהיכל התל אביבי, ותראו איך זה נגמר הערב.

צריך להגיד כי קודם כל מכבי נראית כבויה. עם כל ההסברים הטכנים והטקטיים, צריך לציין כי אין התלהבות בקבוצה וחוסר ההתלהבות מדביק את הקהל ופוגע בקבוצה. מכבי ניראית רכה, פגיעה, חסרת בטחון ובעצם לא יודעת מאיפה היא מתחילה, מי השחקנים ומהי הגישה שבה היא מגיעה למשחק.

הבעיות לא התחילו היום, הן החלו הרבה יותר מוקדם עם הפסד האליפות בשנה שעברה ובניית הקבוצה לשנה הזו, שהטביעו את חותמם על הקבוצה עד היום.

איתי שגב מבואס. צריך לתת לו לשחק יותר (רדאד ג´בארה)

בואו נתחיל עם ההגנה - טבק הגיע עם מסר של הגנה לוחצת על כל המגרש, זה הביא שני ניצחונות סרק בליגה בארבעים הפרש אבל זה לא נתן כלום באירופה. זה מביא את השחקנים הלוחצים חסרי רגליים לדקות מכריעות כאשר נדרשים מהם קצת יותר רעננות וכושר גפוני, בהתקפה האוויר חסר בריאות וכך זה נראה. ואז, כאשר מגיעים להגנה על רבע מגרש, משם צריכה להתחיל ההגנה. שם צריכים להיות חוקים ברורים. שם צריך לראות איזה הרכב מתאים לתפקד במגרש, איזה חילופים צריכים להיעשות מהספסל, וכאן ישנה בעיה. 

טבק, בצדק, אומר שהוא משחק עם מרכז משחק אחד. אז נכון שאף אחד אולי לא ידע שיהיו בעיות עם השחרור של גל מקל, אבל היה ידוע מראש שעד סוף הסיבוב ביורוקאפ הוא לא יוכל לשחק ויוגב אוחיון פצוע, אז למה הקדימו לשחרר את פרמאר? עד לפני שבועיים זרקו הרבה בוץ על פרמאר וחשבו שעם עזיבתו רוצ'סטי יתחיל לפרוח. אך מה שקרה בפואל הוא שרוצ'סטי נחלש בהתקפה, הרבה פעמים הוא יוצר בלאגן ומרכז צריך לעשות סדר. ההגנה שלו לא תוקרן בבית ספר לכדורסל ואת זה כל אירופה יודעת, חוץ ממערך הסקאוטינג של מכבי שהחתים אותו עוד בשלהי השנה שעברה.

נקודה נוספת היא שנראה כי הערב ראינו חזרה למצ'אפ-זון. מישהו קרא לזה לפני כמה זמן "חזרה להרגלים הישנים", אז מי שכנע את טבק לעבור מהגנה איזורית מתחלפת לאישית? מתי הוא למד אותה? מי מוביל את ההחלטות הטקטיות?

קית' לנגפורד מוכר היטב למכבי ועד סוף הרבע הראשון הוא היה בלי נקודה אבל סיים עם 30 ותצוגה גדולה. מה הכינו לקראתו? מי היו השומרים הפוטנציאלים שהיו אמורים לשמור עליו? מה הייתה הדרך המתוכננת לעצירתו?

קית´ לנגפורד חוגג. מי החליט על צורת ההגנה עבורו? (רדאד ג´בארה)

טבק בצדק מדבר על הפיגור וחוסר השליטה בריבאונד, אז מי צריך להיות הריבאונדר המוביל במכבי? לי זה לא ברור כי חלק בלתי נפרד מעבודת ההגנה היא מיקום של השחקנים המוכשרים לקליטת כדורים חוזרים עם סיום ההתקפות של היריב.  אז אונווקו מתחיל כל משחק בחמישייה, יוצא אחרי שלוש וחצי דקות לא משנה מה קורה במגרש.

ליבי ליבי לרנדל. אין ספק שהוא שחקן טוב וגם בחור נפלא אך שוב הוא נראה חלש פיזית, שוב הוא נפצע והפעם הספיק לעשות רק מעט עבירות. האם מישהו מופתע ממצבו? האם מכבי לא היו בסרט הזה בשנה שעברה? האם הוא לא נעדר ממספיק משחקים? האם קובאן שאצלה הוא לא עבר את הבדיקות הרפואיות וויתרה על החתמתו וספגה קיטונות של בוז פה לא צדקה? זהו חומר למחשבה.

ראינו הערב רכז ספרדי לא מוכר כל כך לחובבי הכדורסל בארץ, קולום שמו, אולי רק עכברי הכדורסל פה מכירים אותו. הוא נבחר בשני המחזורים האחרונים לשחקן המצטיין ביורוקאפ, הוא לא נמנה על נבחרת ספרד אבל הוא נתן כאן תצוגה מדהימה של רכז. אחזקת כדור, כיוון המשחק לאן שהוא רוצה, מסירות מפיק-אנד-רול ואו מחסימה ושמירה מדהימה על רוצ'סטי. נכון, היה לו אחוז קליעה רע מהשדה אבל הוא הפעיל את קבוצתו מצוין ואנחנו צריכים ללמוד מזה.

לסיכום, איתי שגב מקבל המון דקות משחק מטבק ואולי צריכים לנצל את המצב שבו נמצאת מכבי כדי לתת לו יותר ולא לחכות לתצוגה לא טובה של אונווקו, אמבקווה ואופייבו, ולהעלות אותו ראשון. אולי כך מכבי תרוויח מהמצב הזה וגם הכדורסל הישראלי יריויח. במקום לדבר רק על בנדר בואו נדבר על איתי שגב.

איתי שגב מאוכזב (רדאד ג´בארה)

שרף על ההפסד של ירושלים: משחק כזה מנצחים השחקנים היותר מנוסים
בהמשך הערב, הפועל ירושלים יצאה למשחק שהיה מעין הזדמנות אחרונה להשאיר לעצמה סיכוי לעלות לשלב הבא. העפלה הייתה אחת המטרות העיקריות של המועדון העונה והייתה עוזרת לירושלים לזכות בהכרה אירופית ומעידה על היותה קבוצה בכירה ביורוקאפ וביורוליג. אבל המשימה הייתה קשה וראינו את זה מול שטרסבורג.

ירושלים נאלצה להתמודד עם יום חלש של ליאור אליהו, אחד מכוכביה הראשיים, שסבל ממשחק חלש יחסית, כמו גם דונטה סמית'. החבורה מעיר הבירה למדה מהסגנון האירופי של הצרפתים, שנהנו משיפוט ביתי, מהי קשיחות ופיזיות. הקבוצה הצרפתית שמרה הגנה אישית, אגרסיבית וקשוחה שלא מהססת לבצע עבירות ולהילחם על כל עמדה מתחת לסלים. לירושלים היה חסר הגרוש ללירה וכנראה שמשחקים כאלה מנצחים השחקנים היותר מנוסים.

בזירה הזו אסור להפסיד משחק בית, השחקנים צריכים להיות קשוחים ולדעת להוביל גם בתנאים כאלה בזכות הניסיון. נכון שבתיאוריה יש עדיין סיכוי לחבורה של דני פרנקו להעפיל לשלב הבא, אבל הוא קלוש למדי ודורש ניצחון בגראן קנריה. עוד לפני כן, תצטרך האלופה להתחיל עם צמד ניצחונות ביתיים נגד שטרסבורג ולאחר מכן מול סארטוב. בואו נראה מה יהיה במחזור הבא מול הצרפתים.