פרמאר היה מתחת לכל ביקורת

מצד אחד, חילופי המאמנים במכבי תל אביב יצרו זעזוע צפוי. אבל כדי להיות הוגנים, אי אפשר לצפות ממאמן לשנות את הקבוצה בשני ימי אימון ולא צריך לשפוט אותו על סמך המשחק הזה. הרי אצלנו רוצים הכל מהר, למי יש סבלנות?! שחקני מכבי ת"א לא אטומים והם יודעים לקרוא את הטבלה. הם עברו זעזוע והראו הרבה יותר רצון ורוח לחימה, לפחות בכל מה שקשור לתחילת המשחק.

המאמן ז'אן טבק עזר להם על ידי פישוט החוקים בהגנה, חסל סדר מאצ'-אפ-זון, חסל סדר הגנות מתחלפות. עוברים להגנה אישית, בלי חילופים, בלי מיס-מאצ'ים, מעבר דרך חסימות. ברור שזה נתן יותר לחץ על הכדור ויותר אנרגיה במגרש, וכן יצר יותר התקפות מתפרצות בתוספת רבע ראשון עם אחוזי קליעה מזעזעים של הרוסים, דבר שהביא למשחק עם 4:5 בדקה החמישית, ועד סוף הרבע התוצאה הייתה 13:18 למכבי.

אבל למרות חולשת הרוסים ועם שחקני פנים הרבה פחות איכותיים משנים קודמות, תאודוסיץ' לבדו החזיר אותם למשחק ואלמלא החטאות מדהימות של שחקני הפנים הרוסיים מתחת לסל ממסירות מדהימות שלו, עדיין הסתיימה המחצית הראשונה ב-37:38 לרוסים עם 19 נקודות של תאודוסיץ'.

ז´אן טבק. יש לו עוד הרבה עבודה (יניב גונן)

טבק קיבל את ההחלטות בלווי ייעוץ, וברור שפרמאר ורוצ'סטי לא שיחקו יחדיו. פארמר שעיצבן את כולם בזמן גודס ובזמן אבי אבן כמאמן זמני, נזרק מהמגרש אחרי שלוש דקות ולא חזר עד החצי. גם בתחילת המחצית השנייה הוא היה מתחת לכל ביקורת, כך שסך הכל זו הייתה הופעה רעה של פרמאר ועליו לבדוק את עצמו.

לעומתו, רוצ'סטי הציג את משחקו הטוב ביותר במכבי, אבל עדיין היה חור הגנתי. ואז למה אנחנו מגיעים? דווין סמית', יוגב אוחיון ובראיין רנדל היו גם בשנה שעברה, אבל איפה החיזוק? אונואקו ניסה והתלהב, אבל הוא מוגבל. אמבקווה בסדר, לא שחקן פנים מוביל ביורוליג. אופייבו היה הטוב מבין שלושת הגבוהים, אבל הוא יוצא יותר לזריקות מרחוק ופחות בצבע, אז עם מה נשארנו?!

שבוע לפני משחק חוץ קשה מול מובילת הבית במלאגה, עדיין יש רצון לשמור את חלום הטופ 16 חי, אבל משבוע לשבוע חלון ההזדמנויות נסגר. צסק"א נתקלה בתחילה באנרגיות וברצון של מכבי עם התקווה החדשה, אבל כשהגענו לחצי השני ובעיקר ברבע הרביעי, לא השתנה כלום מהמשחקים האחרונים של מכבי ולטבק יש הרבה מאוד עבודה ומחשבה על מה לעשות ואולי את מי מהשחקנים להחליף, וזו נקודה רגישה ומורכבת במכבי של היום.