גודס צדק בספסול של פרמאר

בשבועות האחרונים נכתב, נאמר ונלעס כמעט הכל על מכבי תל אביב. ההבטחות לקבוצה שתדרוס את כל מי שנקרה בדרכה התנפצו בתצוגה הרעה במוסקבה, ומאז זה כדור שלג שמישהו צריך לעצור אותו. והמישהו הזה זה לא בנאדם אחד, אלא שיתוף פעולה וביצוע משותף של כל מרכיבי המועדון, ההנהלה על כל אנשיה, הצוות המקצועי וכמובן השחקנים. 

מכבי נלחמת על הרבה דברים כרגע: על עליה לטופ 16, על שליטה בכדורסל הישראלי מול אלופת המדינה הפועל ירושלים שניצחה אותה במבצרה בהיכל, על זהותה ומעמדה כקבוצה בכירה בכדורסל האירופי וביורוליג, כולל במשרדי היורוליג, על החזרת העוצמה והיכולת בכדורסל, על הווינריות שאבדה והמכביזם המפורסם שנעלם ועל תמיכת האוהדים גם בימים קשים כאלה. 

תחת כל המטען הזה ועוד דברים שמתרחשים מאחורי הקלעים, צריך גם לשחק כדורסל ולנצח. ובכן, צריך אנשים שיודעים מה זה לחץ ומה המחויבות הנדרשת כדי לשחק במכבי. מה זה להיות מאמן וחבר צוות מקצועי במכבי, ומה וכמה אחריות יש למקבלי ההחלטות בקבוצה במצב הזה.

בראיין רנדל. האס של גודס (רדאד ג´בארה)

כאשר אתה רואה ויודע שבאמברג הגרמנית, יריבתה הבאה של מכבי, ואחת המתחרות איתה על עליה לטופ 16 שיחקה מצוין במוסקבה וכמעט ניצחה, אתה צריך לדעת איפה אתה נמצא ולהפנות את כל האנרגיות כדי לנסות לפתור את הבעיה. ואין פה פתרון קל, אבל קודם כל להפחית את הלהבות ולנסות לנצח את המשחק נגד אלופת איטליה. ססארי, שבימים כתיקונם הייתה יוצאת מובסת מההיכל, אבל זה לא המצב הנוכחי של מכבי. בסופו של דבר מכבי הצליחה במחצית שנייה טובה יותר אפילו לנצח בתוצאה מכריע, 63:79. 

גודס לקח לפני המשחק החלטה לא להלביש את דראגן בנדר ו-ויטור פבראני, גם תוך כדי המשחק הוא קיבל עוד החלטות. הערב גודס קיבל חזרה את האס שלו רנדל, שהצליח לתת 22 דקות שתרמו בהגנה, ביציאה למתפרצות ובתנועה ללא כדור. לא אימנתי את רנדל, אך כל המאמנים שאימנו אותו ציינו אותו לטובה. בהרבה אספקטים ברור שמצבו הגופני לא היה בשיא, אבל רנדל נתן את כל מה שהיה יכול - 12 נק', הרבה אנרגיה וגם 5 עבירות, חלקן עבור הקבוצה. השני שהגיע למשחק הוא דווין סמית', שגודס מחכה לו כבר הרבה זמן. היום הוא הראה כמה הוא חשוב לקבוצה עם 5 מ-7 לשלוש ו-22 נק' והראה את חשיבותו לקבוצה. אמבקווה היה יעיל ואופייבו בהופעת בכורה נתנו למכבי מצ'אפים טובים עם מקביליהם האיטלקים, אם כי מול קבוצות בכירות יותר הם יצטרכו לתת יותר.

ההחלטה הנוספת של גודס הייתה סיפסולו הארוך של פרמאר. מבחינת התוצאה, גודס צדק, השאלה מה קורה עם השחקן שהובא על תקן המוביל, המנהיג, הסקורר, הרכז, והיום כששיחק לא בלט, שפת הגוף שלו לא הייתה טובה וכשהלך לספסל לא חזר יותר.

ג´ורדן פרמאר. גודס בחר נכון כשהוריד אותו לספסל (רדאד ג´בארה)

מקבילו של פרמאר, טיילור רוצ'סטי, שיחק יותר וגם לא הפליא ביכולתו ומי שגבר על שניהם הוא המנוסה והקבוע, יוגב אוחיון, שעלה על שני הגארדים הבכירים עם 10 נקודות 6 אסיסיטים והרבה לב, הגנה ולחימה.

הניצחון נותן אולי ערב אחד של נחת, אבל הלחץ עובר לשבוע הבא, עם שני משחקים קשים, בחולון בליגה ומול באמברג באירופה. ניצחון כזה צריך לתת קצת שקט, אבל כדי לעמוד בציפיות ובמשימות של מכבי, צריך עוד שיפור גדול וממושך בכל המרכיבים המקצועיים למרות הרחשים שמסביב, וכן גם לקבל החלטות חשובות כדי להחזיר את הקבוצה למסלול. וזה לא פשוט כהשעון לא עוצר מלכת, תכנית המשחקים היא צפופה ואף אחד לא נותן הנחות. 

אז נכון, יוגב אוחיון ודווין סמית' חזרו ותרמו וגם סילבן לנדסברג, שמעמדו בקבוצה התחזק והשימוש בו הוא חשוב, אבל מול היריבות הבכירות יותר יצטרכו גם השחקנים האחרים להתייצב ולתרום הרבה יותר ברמה האישית והקבוצתית.