שתי הקבוצות הטובות בליגה שלנו הגיעו הערב (ראשון) לקרב הגדול כאשר שתיהן מתחילות השבוע את המשחקים במסגרת היורוקאפ. להפועל ירושלים חסרו ד'אור פישר וטוני גפני ולמכבי ת"א חסרו יוגב אוחיון ובראיין רנדל. שתי הקבוצות שידרו שזה לא כל כך חשוב, אבל זה היה מאוד חשוב.
ירושלים רוצה לייצר ד.נ.א של קבוצה בטוחה בעצמה, אחת שמסתכלת למכבי בלבן של העיניים. היא האלופה ויש פה גם בונוס כי זה היה קרב סמוי על מי שתסיים במקום הראשון בליגה ותארח את הפיינל-פור ומי שתארח את המשחק ביניהן בסיבוב השלישי.
 |
דונטה סמית´ מול דווין סמית´ (אורן בן חקון) |
|
|
הרוטציה של ירושלים עם החיסורים, קצרה יותר ורפי מנקו קיבל דקות בעיקר כדי לתת מנוחה לכוכבים הסחוטים. דונטה סמית' רואה את מכבי ת"א ובא לשחק. הוא נתן משחק גדול עם אגרסביות, מאבקים על הריבאונד, הגנה והתקפה. הוא סיפק קליעות מהשלוש, אסיסטים ומנהיגות. מאט ג'נינג נכנס מהספסל והירושלמים למדו לתת לו את הכדור במקום ובתזמון נכון לקליעות.
במכבי, דווין סמית' וסטיבן לנדסברג פתחו מצוין, אבל האחרון סופסל. גיא פניני ודראגן בנדר לא עמדו במצ'אפ עם סמית' וההוצאה לפועל בהתקפה עברה לידיו של דווין סמית'. טיילור רוצ'סטי וג'ורדן פרמאר חילקו ביניהם את עמדת הרכז הבודד וקיבלו לחץ של ירושלים. הם לא הבריקו ולא הפעילו את הקבוצה, וכל שחקן עליו שמרו קיבל הוראה לחדור לסל.
 |
ליאור אליהו מול ארינה אונואקו (משה חרמון) |
|
|
ג'וש דאנקן וליאור אליהו התמודדו נהדר עם טרבור אמבאקווה, ארינזה אונואקו ואייק אופייבו. דאנקן משוחרר מאימת פישר וגפני, נתן משחק נהדר ואליהו נמצא בכושר נהדר ובביטחון נפלא. יגידו שלא היו הגנות, אבל באמת שהיו מצד אחד אחוזי קליעה מדהימים ומצד שני מספר שחקנים שכבר לא יהיו שרי ההגנה.
ירושלים העלתה הילוך בחצי השני וכאן היה המלכוד של מכבי. אליהו והלפרין עשו פעולות חכמות והגבוהים של מכבי מאוד לא מתואמים בהגנה. אליהו, דאנקן ודונטה סמית' חגגו עליהם. הלחץ שמכבי הפעילה על כל המגרש עבד נגד הקבוצות הקטנות בעיקר במשחקי הבית אבל אחת מנקודות המפתח של ירושלים הייתה המשחק המהיר כאשר אתה לוחץ על מגרש שלם ורוצה לרוץ זה מביא את ירושלים לקצב שהיא רוצה. במגרש פתוח ורץ, ליאור אליהו הוא מס' 4 האולטימטיבי לסגנון משחק שכזה ובטח עם דונטה סמית' ביום אנרגטי עם טריפל דאבל.
 |
הלפרין מול רוצ´סטי (משה חרמון) |
|
|
כך כאשר ירושלים שברה את הלחץ מכבי נזקקה להגנת חצי מגרש, ירושלים התקיפה אותה בכל המגרעות של חוסר התיאום בין הגבוהים לבין עצמם, חוסר התיאום בין שחקני החוץ לשחקנים שעוזרים מאחור. במחצית השנייה כאשר לא היו חטיפות וסלים קלים, רק לנדסברג ודווין סמית' סיפקו את הסחורה. סמית' נפצע וחזרתו למגרש היתה סוג של הימור על החמרת פציעתו, וגם היא לא עזרה להשגת הניצחון.
ירושלים ניצחה בצדק, התגברה על הטראומה שהיא עברה בהדחה מהגביע וקיבלה זריקת מרץ ליציאתה למשחק הקשה בסראטוב אבטודור, מה עוד שאליהו קיבל מכה קשה בברך ובואו נקווה שזה לא יפריע לו ביום רביעי. בסה"כ היה משחק מכובד לליגה שלנו בין שתי הקבוצות הבכירות וירושלים שמה חותמת על התפתחותה וחשפה עבור מכבי חלק גדול מהמגרעות שלה. מי יתן ונקבל עוד הרבה משחקים כאלה עם אווירה כזו.