רק על הקווים

לא היה חסר הרבה כדי שמכבי תל אביב לא תעלה הערב לשלב הבא במוקדמות ליגת האלופות. הצהובים אמנם הביסו 1:5 את היברניאנס החלשה, אבל לפרקים לא היה ברור מי הקבוצה האיכותית יותר והבליץ ב-20 הדקות האחרונות יכול להרגיע אולי כמה ילדים בקהל.

הבשורה מהמשחק היא פשוט שאין בשורה: הצהובים אמנם עשו שינוי בעמדת המאמן כשמינו את סלבישה יוקאנוביץ' במקום זוכה הטרבל פאקו אייסטרן, אבל שיטת המשחק נשארה זהה ואפילו ערן זהבי מתופקד עדיין בעמדת החלוץ המדומה בדיוק כמו בעונה שעברה.

החיזוק היחיד של מכבי. יוקאנוביץ´ (רדאד ג´בארה)

גם בהרכב הפותח כמעט ולא נעשו שינויים. יובל שפונגין החליף בעמדת המגן הימני את שרן ייני שעזב לוויטסה ארנהיים וטל בן חיים שהצטרף אחרי שנים רבות בחו"ל והגיע לחזק את ההגנה. ההרכב השני (האיכותי) של מכבי צריך לנצח את המלטזים שמצידם הרשימו באופן יחסי, והמבחן האמיתי יהיה בשלב הבא נגד אלופת צ'כיה, ויקטוריה פלזן.

מכבי ת"א לא תהיה בשלב הבתים של ליגת האלופות. קשה להגיד שמדובר בכישלון, מכיוון שהכדורגל הישראלי פשוט לא נמצא ברמות האלה, אבל המינימום הוא לנסות להגיע לשם, ופה המערכת בקריית שלום נכשלה בשלב זה ובגדול. לפני ארבע שנים הצהובים היו חותמים על אליפות, אבל אחרי שלוש זכיות רצופות וטרבל בעונה החולפת, אפשר לצפות מג'ורדי קרויף וחבריו לצוות המקצועי והניהולי לכוון גבוה יותר.

שחקני מכבי ת"א. מול היברניאנס זה הספיק, לבתים? ממש לא (רדאד ג´בארה)

ניתן היה לצפות שבקיץ יגיע יותר משחקן חיזוק אחד, אף על פי חזרתם של ברק יצחקי וגילי ורמוט לכשירות והנטייה של רבים לטעון שהם החיזוק הנחוץ. נכון, אני בטוח שזה נחמד עבור הצהובים לשלוט בכדורגל הישראלי, אבל למה לא לרצות יותר? למה קרויף לא דרש ממיץ' גולדהאר להכניס את היד לכיס ולהנחית שני תותחים בבלומפילד?

גם בזירה המקומית צפויה לצהובים תחרות קשה יותר מבשנים האחרונות. הפועל באר שבע של אלונה ברקת והמאמן הטרי ברק בכר, צפויה להערים קשיים רבים בדרך לאליפות, בטח ובטח כשתתחיל לשחק באצטדיון החדש. עושה רושם שגם מכבי חיפה תחזור העונה לעניינים בעיקר בזכות השינוי המיוחל בעמדת המאמן, כשרוני לוי הוותיק והטוב הגיע לעשות קצת סדר. השורה התחתונה היא כזו: העונה, בניגוד לשלוש השנים האחרונות, מצפה למכבי ת"א תחרות קשה. ההרגשה שלי היא שהצהובים פשוט נרדמו בשמירה.

הכתוב הינו טור דעה