מאמינים בקארמה?

נתחיל מווידוי: אני לא ממש מאמין בקארמה, על אף השורה הידועה בשירו של הזמר עופר קולקר, דברים טובים לא בהכרח קורים לאנשים טובים. לכן, כשהובא בפניי הרעיון לפיו מכבי תל אביב לא תזכה באליפות בגלל אי אלו מהלכים לא ספורטיביים, חייכתי באי הסכמה.

הרי גם אם אנחנו לא תמיד אוהבים זאת, בעולם בכלל, ובספורט בפרט, לא מעט פעמים ה"איש הרע" הוא זה שחוגג בסופו של דבר. ומכבי תל אביב של השבועות האחרונים הצטיירה בדיוק כך. טב"ח לא החזיר כדור, ראיקוביץ' דחף מאמן, ערעור על החלטות ההתאחדות בבית משפט אזרחי. יש יותר נבל מזה?

ואז הגיע לו משחק העונה, שהיה יכול במחי 90 דקות לקבוע מהפך נוסף בפסגה ולהשיב את הצהובים למקום הטבעי שלהם בשנים האחרונות. כמה צפוי זה היה שיגיע ערן זהבי ויכבוש במאני טיים כמו שהוא כל כך אוהב, יפנה את אצבעותיו בתנועה המפורסמת ליציע וישתיק את כל אלו שהעבירו ביקורת.

בן שהר (עמרי שטיין)

אך הפעם היה משהו שונה. הקפטן נסגר היטב ולא התקרב ליכולתו הרגילה, הפועל באר שבע עמדה בצורה מעוררת כבוד וסגרה כל הזדמנות צהובה, וברק בכר בשקט ובבטחון חזה כל הפתעה של פיטר בוס.

מאבק האליפות עוד רחוק מלהסתיים. כבר ראינו שגם האדומים יודעים לאבד נקודות בפלייאוף העליון ואף אחד לא מבטיח שלא "ייחנקו" כמו שקרה גם בעבר. אבל משחק העונה הזה מקרב אותם עוד צעד אחד לעבר התואר, ובעצם, אולי לפעמים הקארמה כן פועלת?

הכתוב הינו טור דעה