החוכמה להצליח באירופה

כל הכבוד למכבי תל אביב שניצחה את בני יהודה, כלומר, כל הכבוד לצהובים שניצחו משחק כזה אחרי עוד הפסד מביש בליגת האלופות.

מעטים האנשים שיודעים כמה קשה לשחק בשתי מסגרות כל כך שונות כמו הליגה הישראלית וליגת האלופות. זאת אומרת, לא בגלל עומס המשחקים עליו מתלוננים בקבוצה הצהובה, אלא בגלל שקשה יום אחד להתגונן כאנדרדוג וחמישה ימים לאחר מכן לעלות כפייבוריטית.

ערן זהבי חוגג. גדול על הליגה (רדאד ג´בארה)

עם זאת, זה לא יכול לשמש כתירוץ להפסדים שהיו או שיהיו ומכבי ת"א צריכה ללמוד לשחק כך במיוחד אם היא רוצה "להשתקע" בליגת האלופות, הרי גם באטה בוריסוב וקבוצות כדוגמתה קורעות את הליגות שלהן אבל נאלצות להתמודד עם אריות הכדורגל באמצע שבוע.

אז איך עושים דבר כזה? איך מתכוננים לבני יהודה וצ'לסי באותו השבוע? איך מכוונים את הראש לשינוי הגישה? עם השאלות האלו יצטרכו להתמודד ראשי הקבוצה, זו הסיבה שהם שם, וברגע שיצליחו אז נוכל לדעת שהכדורגל שלנו התקדם עוד צעד קדימה.

אל תטעו, ההבדל גדול ויכול להיות שמכבי הייתה אפילו מצליחה לנצח את צ'לסי או פורטו אם הייתה מוותרת מראש על הליגה, אבל זה לא מה שצריך לקרות.

וויליאן כובש. עוד לא שם (איתי כהן)

מכבי היא כמו חברת סטארט-אפ כרגע וכמו אחת כזו היא צריכה לקבוע לעצמה יעדים. להגיע לליגת האלופות זה שלב ראשון, להצליח בליגה תוך כדי זה שלב שני, עכשיו נשאר מה שנאמר בהתחלה: "להשתקע" בליגת האלופות ולהיות באטה בוריסוב הבאה. היעד שאחרי הוא כבר יגיע באופן אוטומטי מבלי שנרגיש בכלל.

הכתוב הינו טור דעה