אדום עולה בטבריה

הפועל תל אביב נראית כמו צל של של הצל של הקבוצה שזכתה בדאבל בשנת 2010 (בזכות ערן זהבי,כזכור) והופיעה בליגת האלופות בעונה שלאחר מכן. האדומים של אלי כהן קיבלו אפילו "עזרה" במהלך ההפסד 2:0 למכבי בדרבי מהשופט אלי חכמון שלא שרק לשני פנדלים ברורים לזכות מכבי ת"א ולנגיעת יד מחוץ לרחבה של אדל, אבל עדיין מה שהצליחו לחלץ מהדרבי היה במקרה הטוב "הפסד בכבוד".

אז אמנם מכבי תל אביב זאת לא הליגה של הפועל (ולמען האמת, היא רמה אחת מעל כל שאר הליגה) אבל עדיין ניתן וצריך לצפות מהפועל ליותר בטח כאשר תצוגת השיפוט של חכמון נטתה בבירור לטובתה.

גילי ורמוט מאוכזב. נראה כמי שרוצה לברוח (חגי ניזרי)

הקבוצה, שהודחה בשבוע שעבר על ידי הפועל כפ"ס מהליגה הלאומית בבלומפילד מגביע המדינה, היא פשוט קבוצה חלשה. גילי ורמוט ניסה, אבל בזמן האחרון הוא נראה כמו אחד שרוצה לברוח מהספינה הטובעת. ומה יהיה עם השוער? אפולה אדל עושה כמעט כל משחק טעות שעולה להפועל בגול. הקמרוני הוא פשוט שוער חלש. איפה הוא ואיפה וינסנט אניימה. העיקר שראשי הפועל חשבו שדני עמוס הוא הבעיה.

גם המאמן של האדומים; אלי כהן, לא נקי מאשמה. אחרי ההפסד לכפר סבא ההתבטאויות שלו בנוגע ליכולת של הקבוצה רק הורידו לשחקנים עוד יותר את הביטחון. השריף היה יכול להגיד שהקבוצה נראתה רע אבל לדבר על מצב "גרוע מכפי שהוא דמיין" זה פשוט משול לירייה ברגל. אני מזכיר למאמן הוותיק שהתפקיד שלו הוא גם בצד המנטלי.

אלי כהן. הוריד לשחקנים את הביטחון (יניב גונן)

איש אחד "מנצח" על שקיעתה של האימפריה הזאת וקוראים לו חיים "אני לא אשם אלא גיבור" רמון. הוא מתעסק כל הזמן ביחצנות ובהטלת רפש על כל העולם. הפולטיקאי הוותיק, שפעם עוד חלם להיות ראש ממשלה, עוד יוביל את אוהדי הפועל תל אביב להתלהב משער ניצחון בדקה ה-90 בטדי שוב. רק שהפעם זה יהיה מול הפועל ירושלים בשישי בצהריים.

הכתוב הינו טור דעה