פיטורי דומב מוצדקים

פיטוריו של אסי דומב מהפועל תל אביב מוצדקים והיו צריכים לקרות כבר מזמן. כי הקבוצה, ששווה לפחות פלייאוף עליון, נראית כאחת החלשות בליגה, כי השחקנים חסרי אנרגיות ולא יודעים מה לעשות על המגרש, כי ההגנה היא מסננת וההתקפה אפילו גרועה יותר.

הפועל ת"א. תחת דומב היא נראית כאחת הקבוצות החלשות בליגה (אורן בן חקון)

דומב היה בלם גדול, אבל כמאמן יש לו עוד דרך ארוכה. הוא לא הביא שום בשורה למועדון מוולפסון, אלא רק לקח אותו אחורה. תחתיו האדומים הזכירו את היכולת הרעה משנות ה-90, התבטלו מול קבוצת תחתית מהליגה הלאומית (הפועל ראשון לציון) והמשימה להתברג בשש הראשונות הפכה קשה בהרבה.

אלי כהן הוא בדיוק התרופה שהקבוצה צריכה. מאמן קשוח, שלא עושה הנחות לכוכבים ודורש משחקניו מחויבות שיא, הוא האיש שיכול לשנות את העונה של האדומים ולהובילם במעלה הטבלה אחרי שאיבדו את חדוות המשחק ואת הקרדיט שלהם כקבוצה גדולה תחת דומב.

כהן. מאמן קשוח שלא עושה הנחות לכוכבים (חגי ניזרי)

השריף, שכבר הוכיח לא מעט פעמים בעבר כי הוא פורח דווקא כשהזמנים קשים, יכול להפוך למושיע של האדומים ולסגור מעגל, אחרי שהוביל את הקבוצה לזכייה בגביע המדינה בתקופתו הקודמת בתפקיד. קשה להאמין שגרוע יותר זה כבר יכול להיות.

הכתוב הינו טור דעה