יש פיינל-פור, גם בלי מכבי ת"א

השתדלתי שלא ליפול לדיון העקר והמיותר לפני ימי הפיינל פור האירופי ובמהלכו, כדי שלא לפגום בהנאה מהאירוע – לא בשלי ולא בשל אוהדי הכדורסל האמיתיים - אבל מתישהו כדאי להתייחס גם לכל אלה שאומרים שפיינל פור אירופי שמכבי ת"א אינה משתתפת בו הוא אירוע לא מעניין.

בעיניי, מי שאומר דבר כזה הוא אולי אוהד מכבי ת"א (וגם זה לא בטוח), אבל בטח לא אוהד כדורסל.

זהו נוהג נפסד. הספורט הישראלי, כידוע לכל ילד וילדה מקומיים, עומד במרכז העולם ובלעדיו אין תקומה לאף ענף ספורט ואף מועדון. אף אירוע ספורט אינו יכול להתקיים בלעדינו, בלי נציגינו, בלי האוהדים שלנו. אירוע כזה הוא אנמי, חסר חן וכמעט מיותר, כידוע.

פאו חוגגת. האם מדובר באירוע אנמי? (GettyImages)

אם אטורה מסינה לוחץ ידיים בסיום למאמן ברצלונה או מאמן פנאתינאיקוס, זה רק חצי מרשים או רבע מעניין, כי מעברה השני של היד המושטת לא עומד פיני גרשון.

אם באטיסט ופקוביץ' קולעים 39 נקודות בלמעלה מ-70 אחוז מהשדה בחצי הגמר אין בכך שום הישג או נתון חריג. מילא, אם היו עושים את זה נגד ליאור אליהו או ד'אור פישר. אז זה יכול היה להיות קצת יותר משמעותי עבור אוהדי הספורט הישראלים. אולי.

הניסיון לדחוק בהתמדה ובעיקשות של פרד את הכדורסל האירופי, שבלאו הכי סובל מנחיתות מושרשת מול הכדורגל, באמתלה לפיה הוא קיים אך ורק אם מכבי ת"א באזור, הוא ילדותי, קלוש ותלוש. בבסיס הטענה לא עומדת מכבי ת"א דווקא, אלא העובדה שיותר מדי אנשים לא יודעים להעריך כאן ספורט אמיתי, ויותר מדי אנשים ולא יודעים לצאת מהבועה שאנחנו חיים בה.

שאארס ודיאמנטידיס. חבל על הגישה הצרה (GettyImages)

באופן אישי חבל לי לשמוע אוהדים צעירים שגדלים לתוך עולם הספורט עם גישה כזו, לפיה אם שמעון מזרחי, דריק שארפ ועומרי כספי אינם עולים לשחק במעמד הבכיר ביותר בכדורסל האירופי, אין שום עניין במשחק בין צסק"א לברצלונה, או בדרבי היווני הגדול. לא יודע מי הוביל אותם לחשוב ככה: ההורים, החברים, הם-עצמם או אולי התקשורת בארץ שנוטה לפרובינציאליות באופן שיטתי. בכל מקרה, בהנחה שהם צעירים וכל עתידם לפניהם, מוטב שישנו את דעתם.

ההתייחסות בעין צרה לפיינל פור, שכביכול אינו מעניין כאשר מכבי לא שם, מעיד בעיקר על האוהדים. אותם אלה שמזלזלים ככה במעמד הבכיר ביותר באירופה, בשחקנים הטובים באירופה ובמאמנים המנוסים ומצליחים מכולם, מוכיחים שהם בעסק לא בשם אהדת כדורסל, אלא בעקבות מסורת שהולכים אחריה בעיניים עיוורות מבלי להביט ימינה, שמאלה או קדימה. כמו עדר נטול תבונה.