האווירה באצטדיון טדי הייתה מחשמלת, לא מעט בזכות הגעתו של עומר אצילי, שהוצב בהרכב הראשון והפיח תקווה בקהל הביתי. המשחק נפתח בסערה עם רגע ספורטיבי מרגש מצד ירדן שועה, שבחר לוותר על בעיטת הפנדל ולהעביר את השרביט לשחקן הרכש, שסימן את תחילתו הרשמית בקבוצה.
אך מהר מאוד התגלו הסדקים. במחצית הראשונה, ההגנה הבית”רית הייתה רופפת בצורה מדאיגה. חוסר האחריות של ז’אן מרסלין, שביצע עבירה קשה באיזור לא מחייב וספג כרטיס אדום, מה שהותיר את הקבוצה בעשרה שחקנים – אירוע שהשפיע דרמטית על המשחק.
במקביל, חסרונו של סילבה קאני באגף השמאלי הורגש מאוד, במיוחד לאור היכולת המרשימה שהציג במשחקים הקודמים. יחד עם כל הקבוצה, לאצילי הייתה המון התלהבות בפתיחה, אך מהר מאוד ראינו שהוא עדיין נמצא בכושר גופני לקוי ועדיין לא מוכן. ייקח לו עוד זמן להיכנס לכושר.
עומר אצילי מתוסכל (רדאד ג'בארה)מן העבר השני, מכבי בני ריינה הציגה משחק מאורגן, מחושב ודומיננטי, בעיקר בזכות עבודתו של המאמן שרון מימר, שהמשיך להוכיח את יכולתו לבנות קבוצה מאומנת היטב. סער פדידה היה כוכב המשחק עם שערים מרהיבים ותרומה קריטית למהלכים הקבוצתיים הנהדרים של ריינה - ההתקפות שלה היו חדות ומסוכנות, והן חשפו שוב ושוב את החולשות בהגנה הבית”רית.
בית”ר, לעומת זאת, הציגה משחק רך ולא מדויק. איבודי הכדור הרבים אפשרו לאורחת לצאת למתפרצות קטלניות, שהותירו את הקו האחורי הביתי חסר אונים. בעיות ההגנה של הצהובים-שחורים, שהפכו לסימן היכר העונה, שוב עלו ביוקר, והפער בין יכולות ההתקפה המרשימות לבין ההגנה הרכה זועק לשמיים. החלון הקרוב יהווה מבחן חשוב עבור בית”ר, שתחויב לצרף לפחות שני שחקני הגנה איכותיים כדי לאזן את הקבוצה.
למרות התוצאה המאכזבת, הפסד 4:1 לריינה, הקהל הבית”רי סיפק תצוגה מעוררת השראה. גם כשקבוצתם הייתה בפיגור משמעותי, הם המשיכו לעודד ולתמוך עד שריקת הסיום, והוכיחו שוב מדוע הם נחשבים לקהל הטוב ביותר בארץ. לסיכום, בעוד שהחבורה של מימר יכולה להיות גאה בתצוגת הכדורגל ובניהול המשחק שלה, בית”ר חייבת לערוך שינויים מהותיים אם היא רוצה לשמור על שאיפות הצמרת שלה.
עומר אצילי וזוהר זסנו מאוכזבים (רדאד ג'בארה)