ההדלפה על מינוי של מסאי דגו למאמן הבא של מכבי חיפה הכניסה להלם את עולם הכדורגל הישראלי. מסאי דגו? לאלופה? הרמת גבה על מלא עוד לפני המינוי הרשמי של דגו, אליו נחזור בהמשך.
זה הזכיר לי את המינוי של אברהם גרנט למנהל הספורטיבי במועדון הפאר הלונדוני צ'לסי, יחי ההבדל הקטן. לגרנט היה רזומה ישראלי טוב מאוד עם אליפויות ואימון נבחרת ישראל, אך עם כל הרזומה הזה, המינוי בלונדון זכה לביקורות שליליות שלא נשמעו כמותן בעולם התקשורת.
אני זוכר שפגשתי את מאמן הכדורגל האגדי, מירצ׳ה לוצ'סקו הרומני, באימון קבוצתו בכפר גלים, לקראת השתתפותם בטורניר האוליגרכים שנערך בישראל. הוא שאל אותי ברומנית כמובן: “אברם, מי זה?” עם חיוך על השפתיים. הסברתי לו כמובן במי מדובר.
לאחר חודשיים הגעתי לביקור אצל גרנט בלונדון שכלל צפייה מקרוב באימונים, ארוחת צהריים עם מייקל אמנלו הסקאוט הראשי והרבה שיחות עם אברהם שעשה לי סיור בכל המתחם של הקבוצה. בדרך האופיינית לו הוא הכיר לי את הצוות שלו וגם הספקתי לשבת במשרדו.
אברהם גרנט על הקווים של צ'לסי (רויטרס)ומדוע אני משתף אתכם בהקדמה הזו? כי זה די מזכיר לי את המינוי של דגו. כפי שקרה לאברהם, מהר מאוד הכל התהפך. למה? זה היה יום שישי, במסיבת העיתונאים לפני המשחק מול מנצ׳סטר יונייטד על אליפות אנגליה. ישבתי בצד והקשבתי לעיתונאים מכל העולם ולא האמנתי למה ששמעתי. שאלות מלוקקות, גרנט זכה לאהבה גדולה מצד המדיה, אף שאלה קשה, רק פירגונים מפה עד להודעה חדשה. מצד אחד, הייתי בשוק כי לא האמנתי למשמע אוזני. מצד שני, כמובן ששמחתי כי זה הגיע לו בגדול.
אחרי מסיבת העיתונאים נסענו יחד חזרה ללונדון ותוך כדי הנסיעה שאלתי אותו: ‘תגיד, אתה יכול להסביר לי איך זה יכול להיות שכל המדיה הבריטית סוגדת לך ברמה הזו? אברהם ענה לי: ‘איציק, תלמד דבר אחד חשוב לכל החיים, עם תוצאות אי אפשר להתווכח לעולם'. ואכן, קבוצתו הייתה במקום הראשון ולא הפסיקה לנצח. גם אי אפשר לשכוח שאברהם הגיע לגמר ליגת האלופות והפסיד רק בגלל שג'ון טרי החליק לפני בעיטת עונשין מ-11 מטר, החטיא וקבוצתו הפסידה את הגביע הנחשק. השאר היסטוריה.
בחזרה לדגו. נכון, הוא לא אברהם וכל השוואה ביניהם רק תעליב את גרנט, אבל אני חייב לומר את האמת, מסאי עדיין לא עשה כלום בכדורגל הישראלי אלא רק נכשל בכל דבר שנגע בו. ברזומה שלו יש ירידת ליגה, פיטורים באמצע עונה ועוד... אז מה הביא את הקודקודים ברחוב המסגר לקבל החלטה כזו? הדעה הרווחת בנוגע למאמני כדורגל שאימנו בקבוצות נוער ברחבי העולם וקיבלו הזדמנות לאמן את הקבוצה הבוגרת באותו מועדון, עשויה להיות מעודדת בלא מעט מקרים, ואולי זה מה שהניע את הירוקים ללכת על מהלך כזה.
מסאי דגו, מה הביא להחלטה למינויו? (עמרי שטיין)למה? כי למאמנים שהוכיחו את עצמם ברמת נוער יש את היכולת לשפר ולפתח שחקנים צעירים ולהביאם לרמה הבוגרת. מדובר במאמנים שצברו ניסיון רב והצליחו לפתח שחקנים צעירים ולהביאם לרמה גבוהה יותר, והם אלה שמקבלים בדרך כלל הזדמנויות להוביל את הקבוצה הבוגרת, כי המועדונים יכולים לראות בזאת התנהלות מתוך רצון ליצור יכולת קידום צעירים ולהשקיע בפיתוח הפוטנציאל שלהם. ואני שואל, מתי בפעם האחרונה הירוקים פיתחו כוכב (חוץ מנטע לביא שהתפתח תוך כדי תנועה בבוגרים) כמו אוסקר גלוך לדוגמא? לעניינינו, איזה שחקנים מהנוער הירוק דגו שיפר בעונה אחת, שחקנים שיכולים לקבל דקות משמעותיות ולנגן כינור ראשון בקבוצה הבוגרת? מתי בפעם האחרונה דרך על כר הדשא בכפר גלים, שלא לומר בסמי עופר, טאלנט שפיתח מסאי דגו במגרשי קצף?
בתכל'ס לדגו אין ניסיון, בטח לא עם קבוצה שיש ברזומה שלה כבר 15 אליפויות והשתתפויות במפעלים אירופים, כשגולת הכותרת העונה האחרונה – השתתפות בשלב הבתים בליגת האלופות עם סגל מפוצץ בכוכבים.
הכל נכון! אז מה זה אומר, שלמסאי אין סיכוי מראש להצליח? ימים יגידו. לא ננבא כאן מה הולך לקרות כי לפחות 100 ימי חסד מגיעים לו, כפי שקיבל בזמנו המאמן הצעיר רוני לוי, שגם הוא הגיע מהנוער של הירוקים. ההבדל ביניהם הוא שרוני לוי היה כוכב במכבי חיפה עם רזומה בנבחרת ישראל, שחקן שהיה שנים במערכת והבין את כל המשמעויות. אגב, הוא קיבל את התפקיד הנחשק וזה קרה רק לאחר עונה שבה היה עוזר מאמן של אלי כהן.
ייאמר מיד, רוני לוי קיבל מהנשיא יעקב שחר את המפתחות לאמן את מכבי חיפה כשבאמתחתו כוכבים גדולים. תחת הדרכתו הירוקים זכו בשלוש אליפויות. לדעתי, הקודקודים שמנהלים את המועדון המפואר הזה חשבו לעצמם שיש מצב לגלות בכפר גלים סוג של רוני לוי חדש. הרי מכבי חיפה הוא מועדון מפואר, אימפריה בישראל ובקנה מידה אירופי, כמו שצ'לסי נחשבת באנגליה בפרט ובאירופה בכלל.
רוני לוי, הוביל את מכבי חיפה ל-3 אליפויות (איציק בלניצקי)ראוי לציין שמכבי חיפה מתנהלת בסדר מופתי, ממש כמו החברות הגדולות במשק. תקציבי ענק, מקצוענים בכל תפקיד, כמו המנכ"ל איציק עובדיה (הגיע מהכדורגל) והמנהל המקצועי גל אלברמן (הגיע מהכדורגל), שחקן עבר עם רזומה בארץ ובאירופה. יש מערכת ומתודיקה, הדברים מתנהלים במקצועיות ועל הדשא יש 11 כוכבים. אם ניקח ברצינות את הלך הרוח במועדון כי אף שחקן לא ישוחרר (למעט שחקנים שיש להם סעיף שחרור) אז ההשתלבות של כל מאמן צריכה להיות נוחה, בטח למי שכבר מכיר את המערכת, את השיטה והקונספט של המועדון, כולל סגנון המשחק וה-DNA.
וכמה מילים על אלברמן, שכבר הוכיח שהוא בנוי לתפקיד המנהל המקצועי. לדעתי, הכי מתאים לו שיהיה תחתיו מאמן "טירון" כמו מסאי דגו, כך הסמכויות יהיו קרובות לחזה שלו והוא יקבע את הסגל, השיטה, הסגנון וכנראה שגם חלק מההרכב. יהיו ציניקנים שיגידו כי דגו לא יוכל לשלוט בחניכיו, אז איך יטיל עליהם משמעת? במיוחד מול הכוכבים של הקבוצה. לתפיסתי, למשבצת הזו ייכנס גל אלברמן, שיהיה סוג של ג'ורדי קרויף ששלט ביד רמה בכל מה שקרה בתקופתו במכבי תל אביב, ואף אחד לא ניסה לקרוא עליו תיגר. לי אין ספק שזה מה שיהיה עם אלברמן במכבי חיפה.
אפרופו דגו, מאפיינים של מאמנים שאימנו קבוצות נוער והועלו לאמן את הקבוצה הבוגרת כוללים יכולת עבודה עם שחקנים צעירים, יכולת לזהות ולפתח תחושה טקטית ואסטרטגית, יכולת לגרום לשחקנים להתפתח ולשפר את מיומנויותיהם. איך זה מתקשר כשבסגל שלך יש שחקנים כמו אצילי, שרי, אבו פאני, סבע ואחרים? הפתרונות אצל אלברמן, שבחר לתפקיד מאמן הקבוצה הבוגרת במסאי דגו, אבל בפועל הוא זה שיחליט על פי המערך הארגוני והפילוסופיה הכללית של המועדון.
גל אלברמן, הפתרונות אצלו (איציק בלניצקי)אי אפשר שלא להתייחס לעונה הנוכחית ונשאלת השאלה, איפה זה בא לידי ביטוי בין אלברמן לברק בכר? התשובה היא שזה לא קרה. המאמן המעוטר שלט בכל המערכת. אלברמן היה עוד בורג במכונה המשומנת שלקחה שלוש אליפויות והוסיפה כוכב נוסף ללוגו של המועדון. עכשיו הכל על יהיה על אלברמן, לטוב ולרע. אז מה יעשה מסאי? יש לו לא מעט עבודה: הכנת תוכניות אימון, העברת חלק גדול מהאימונים (בניגוד לבכר שנתן לגיא צרפתי לעשות את זה), אימון טקטי פעם אחת בשבוע, ניהול ישיבות עם הצוות המקצועי שיעטוף אותו, אסיפות טקטיות, הכנת המשחק, לתת הוראות לשחקנים והכי חשוב – דגו יימדד בניהול המשחקים ובחילופים שיבצע, לדוגמא: בדקה ה-65 לבצע חילוף של שחקן התקפה ולבדוק את התגובה של מאמן היריבה. כלומר, לזהות תוך דקות בודדות אם התגובה של מאמן היריבה לא מגיעה, אז במצב הזה הוא צריך לבצע חילוף התקפי נוסף שיכול לנצח לו את המשחק. מי שיודע לעשות את זה טוב הוא מאמן הפועל ב"ש, אליניב ברדה, שמבחינתי נחשב לאלוף בעניין הזה.
אבל עם כל הכבוד לטקטיקה, טכניקה, סדר וארגון, המאמן המיועד חייב לקחת בחשבון שני פרמטרים מאוד משמעותיים ומאוד משפיעים. הראשון, הקהל הירוק הטוב ביותר בישראל ואולי בעולם כולו. הקהל המרגש הזה שמלווה את הקבוצה ברחבי הגלובוס מבין כדורגל ולא פראייר. מצד אחד, העידוד והתפאורה יהיו מושלמים ומעוררי השראה. מצד שני, כשלא יילך והדברים לא יסתדרו כמו שהם רגילים לקבל בשנים האחרונות, אז הכל עלול להתהפך מהר מאוד ואף להידרדר. אם ניקח בחשבון שבעידן הרשתות הכל נגיש, זמין, מהיר והיד קלה על המקלדת, כך גם התגובות לטוב או לרע. אין ספק שלמאמן חסר ניסיון יהיה לא פשוט להתמודד בסיטואציות כאלה. די אם ניזכר במה שעשו לרוני לוי אחרי שזכה בשלוש אליפויות, איך התנהגו למאמנים אחרים שעבדו במכבי חיפה ואיך התייחסו לשחקני המועדון בתקופות שונות, אז הכתובת כתובה על הקיר.
הפרמטר השני, התקשורת החיפאית הנשכנית והבועטת, שנחשבת בצדק לחלק בלתי נפרד בהשפעתה על מה שקורה סביב הקבוצה. לכן, מאמן במכבי חיפה שמייצג את הארגון הכי גדול בכדורגל הישראלי, קבוצה שמוכרת בכל העולם, חייב לדעת לומר בראיונות שלו לתקשורת את הדברים ביושר ולא לגנוב דעת. כמו כן, הוא צריך לדעת להעביר את המסרים הנכונים לקודקודים, לשחקן האחרון בספסל, לקהל ואולי הכי חשוב, לשחקניו הכוכבים בלי פחד ובביטחון מלא, אחרת לא יספרו אותו ו"יחגגו" עליו מאחרי גבו ובמדיה הדיגיטלית.
אצילי וחזיזה, דגו יצטרך להעביר לכוכבים מסרים בלי פחד (עמרי שטיין)לסיכום, לתפיסתי אסור לסתום את הגולל על מסאי דגו. צריך לקבל את החלטת ההנהלה ולתת למועדון שקט תעשייתי כי אוטוטו צריך להתחיל את העונה האירופית שבאה עלינו לטובה. ולדגו? חייבים לתת את מספר ימי החסד המגיעים לו. בל נשכח, במועדון הירוק עבדו כבר מאמנים גדולים שנכשלו בגדול. לכו תדעו מה יילד יום עם מסאי דגו, אני מאחל לו בהצלחה.