יום שבת, 15:00 בצהריים באצטדיון בלומפילד – שעה נפלאה לכדורגל, בעיקר למשפחות עם ילדים והפנינג מסביב לאצטדיון בשעה מוקדמת שמזכירה נשכחות ואת ההצגה המשולשת לה היינו רגילים בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. זאת יוזמה מבורכת שאני מקווה מאוד שתימשך לטווח ארוך.
מכבי תל אביב קיבלה על הנייר אולי את הקבוצה הכי נוחה בליגת העל בדמות נס ציונה הקטנה, שהגיעה בתזמון מושלם עבור הצהובים לאחר ההפסד הצורם בבאר שבע. הצהובים היו בטוחים שהם יחזרו למסלול הניצחונות עם ניצחון קליל שישכיח את האכזבה הגדולה מהירידה למקום השני עם שילוב של יכולת חלשה ומאכזבת לאחר ההפסד בבאר שבע, אך המציאות כנראה שונה מהדמיון המופרך של כולנו.
המשחק שהתפתח על כר הדשא היה בשליטה מוחלטת של הצהובים שהצליחו לעלות ליתרון 0:1 בשלב די מוקדם של המשחק מנגיחה של אייל גולסה. בנוסף לכך, הצהובים קיבלו רוח גבית משמעותית בדמות כרטיס אדום ששלף שניר לוי לעבר אוסמן, שחקנה של נס ציונה, בשלב מוקדם מאוד של המשחק (בדקה ה-28) ולכל האנשים באצטדיון הייתה תחושה אוטומטית שהמשחק הולך לתוצאה גרנדיוזית לזכות הצהובים.
אייל גולסה חוגג (חגי מיכאלי)עם זאת, מה שראינו על כר הדשא הוא סימפטום של מה שראינו מפתיחת העונה מהצהובים – מערך כושל של ולאדן איביץ’, שממשיך לעלות במערך הגנתי עם שלושה בלמים. דרך אגב, מדובר במערך שלא מצליח להביא לידי ביטויי ולמקסם את היכולת הפוטנציאלית שקיימת בסגל השחקנים הרחב והעמוק שעומד לרשותו של איביץ’. לכך מתווספת הנעת כדור איטית ומסורבלת בלי שום יצירתיות ודמיון אל מול יתרון מספרי על כר הדשא, שהצהובים לא הצליחו לתרגם ליתרון על כר הדשא ברגע שאוסמן הורחק בנס ציונה.
איביץ’ היה חייב לערוך חילוף, להוציא בלם ולהכניס שחקן נוסף בחלק הקדמי על מנת להפוך את הצהובים להרבה יותר יצירתיים ומסוכנים. בפועל זה לא קרה על כר הדשא והמשכנו לראות כדורגל משעמם וחסר מעוף עם חילופים מאוחרים ותוצאה מפתיעה. קרדיט אדיר לשחקני נס ציונה במשחק הקרבה מדהים. שאפו גדול מגיע לניר ברקוביץ’ שהגיע לבלומפילד על מנת לשחק כדורגל התקפי ללא פחד ובנחיתות מספרית תפקד היטב וביצע חילופים נכונים שעזרו לנטרל את מכבי תל אביב. נס ציונה זכתה מבחינתה בנקודה מאוד חשובה לקראת המשך מאבק ההישרדות בליגת העל.
ניר ברקוביץ' חוגג עם שחקני נס ציונה (חגי מיכאלי)למרות זאת, עם כל הכבוד והמחמאות לנס ציונה, הסיפור האמיתי הוא מכבי תל אביב. הצהובים ממשיכים לאכזב הן מבחינת היכולת והן בכל מה שקשור לקצב אובדן הנקודות בפתיחת העונה. הנקודה הראשונה היא שמכבי תל אביב מתעסקת במה קורה אצל הירוקים מחיפה ועכשיו גם באיך ומה שקורה אצל האדומים מבאר שבע. הצהובים חייבים קודם להתרכז באיך מתקנים את מה שקורה אצלם בבית ולצערי יש הרבה מאוד מה לתקן.
ראשית, איביץ’ חייב להפנים שמכבי תל אביב צריכה להיות קבוצה יוזמת והתקפית ולחדול מסגנון משחק הגנתי עם שלושה בלמים שגורם לצהובים נזק גדול שהולך ומתעצם. בנוסף, מכבי תל אביב לא יכולה להתבטל במשחקי החוץ ולהתבסס על התקפות מעבר בלבד. והכי חשוב – איביץ’ הרי מבין שנעשו לא מעט טעויות בבניית הסגל וייתכן שיצטרכו לערוך שינויים משמעותיים בחודש ינואר אבל לפני כן הוא צריך להחזיר לצהובים את הניצוץ ושמחת החיים, מפני שמה שאנחנו רואים עד עכשיו ממכבי תל אביב זו קבוצה כבויה, עייפה וחסרת מעוף ויצירתיות.
שחקני מכבי תל אביב מאוכזבים (חגי מיכאלי)על מנת לנסות ולהחזיר את הצהובים למסלול המאבק על האליפות באופן אמיתי, אלה נקודות שחייבים לשים עליהן את הדגש בהקדם האפשרי. אחרי ההפסד של מכבי תל אביב בבאר שבע, רמז איביץ’ בראיון שהוא לא מקבל את ההחלטות שהוא באמת צריך לקבל עבור הצלחת הקבוצה. אני לא מצליח לנחש למה איביץ’ התכוון בדבריו, אבל על מנת להחזיר את הצהובים לדרך המלך זה צריך להיות בסינרגיה משותפת של איביץ’ והשחקנים. הרי למי ששכח – המטרה של הצהובים העונה היא רק זכייה באליפות, כאשר מקום שני יהיה כישלון מבחינת מקבלי ההחלטות, במיוחד לאחר שנתיים בהם ההגמוניה עברה לירוקים מחיפה.
אני מאמין שעדיין לא מאוחר לתקן ולקבל החלטות נכונות ואמיצות. הרי לצהובים סגל הרבה יותר טוב ואיכותי אל מול התוצרת שאנחנו מקבלים מהם מפתיחת העונה עד לשריקת הסיום מול נס ציונה.
העונה הזאת היא מבחן אמיתי עבור איביץ’ שצריך להפנים שהכדורגל הישראלי שהוא פוגש העונה שונה לחלוטין מהקדנציה הראשונה שלו בישראל. יש להבדיל מהקדנציה הקודמת של איביץ’ ולהבין שמדובר ביריבות איכותיות ונראה שמכבי תל אביב תצטרך להגיע לפיק אמיתי על מנת לצמצם את פער הנקודות מול היריבות בצמרת ובעיקר את הפערים על כר הדשא.
ולאדן איביץ' (איציק בלניצקי)