לפני שנתיים, בתקופת הקורונה, מכבי חיפה ספגה הפסד של 7:2. תוצאה קשה, אבל כמובן שהיא למדה, התחרתה וכתוצאה מכך זה המשיך בקונפרנס ליג כשהתמודדה מול קבוצות ברמה גבוהה ושיחקה ברמה שווה לקבוצות האירופיות.
בסופו של דבר, מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות שיחקה מול אולימפיאקוס והכוכב האדום כיריבה ברמה שווה ועלתה לשלב הבתים של ליגת האלופות, וכמובן שעד היום הירוקים מהכרמל שיחקו ברמה גבוהה באלופות. יש להם 3 נקודות בקופה וכנראה שנקודה מול בנפיקה בבית תספיק לה כדי לסיים במקום השלישי בבית ולהמשיך לליגה האירופית – הישג שקבוצה ישראלית לא עשתה מעולם.
והנה הגיע המשחק הערב (שלישי) בפאריס מול אחת הקבוצות הטובות בעולם, מול שלוש השחקנים הגדולים בעולם, שכנראה אחד משלושתם יניף את גביע העולם בעוד כחודש. למרות כל זאת – מכבי חיפה לא באה להתבטל בפארק דה פראנס אלא לשחק את הכדורגל שלה בלי מורא ובלי חשש, אבל ההבדלים כל כך גדולים ולהבקיע שני שערים בפארק דה פראנס ממתיק מעט את הגלולה המרה והקשה.
קשה לבוא ולהאשים את בכר בטעויות שהוא עשה במשחק הזה והוא עשה טעויות. לדוגמה ההצבה של עלי מוחמד כשליש מגן, שליש קשר ושליש כנף. עלי מוחמד לא רק שלא עזר, אלא איבד כדור במסירת רוחב מטופש ומיותרת שהביאה לאחד מהגולים ובכך בכר רשם כישלון גדול. הוא טעה כאן בגדול.
חואן ברנאט מול עלי מוחמד (עמרי שטיין)זה לא משנה מי היה משחק ואיך הוא היה משחק ברגע שיש לך שלושה שחקנים עם איכות כזו גבוהה, שכל פעם שהכדור אצלם ברגליים הם בלתי ניתנים לעצירה. מי יכול היה לעצור את ליאו מסי, השחקן הגדול בעולם? אותו הדבר לגבי ניימאר וקיליאן אמבפה שהיו מדהימים וענקיים, ציון 10 לכל אחד מהם.
לכן קשה לבוא בטענות לשחקנים ולמאמן כי בסופו של דבר אלופת ישראל הגיעה לפאריס ושיחקה כדורגל. היא לחצה גבוה, היא ניסתה להיות אגרסיבית כמה שהיא יכולה, לסגור את 3 ה’אסים’ של פאריס כמה שזה ניתן, ואכן עד הגול הראשון היא עשתה זאת בגדול. מצד שני, אתה לא יכול ללחוץ את הקבוצה הכי איכותית בעולם בשטח שלה כשהיא יודעת להניע כדור ולצאת מכל לחץ, וכשיש לך הרבה ירוקים בחלק הגנתי של פ.ס.ז’ לוחצים. אז מטבע הדברים חסרים לך ירוקים בחלק האחורי וכשההגנה נמצאת גבוה, כל התקפת מעבר של הפריסאים הייתה חצי גול.
ליאו מסי, קיליאן אמבפה וניימאר חוגגים (עמרי שטיין)בסופו של דבר, ללחץ גבוה בצורה כזאת, בכל רגע נתון, זה לא רציני. קצת שכל לא יזיק. לא חייבים להראות לכל העולם שמכבי חיפה מגיעה לפאריס ולוחצת בשטח שלה. הרי בליגת העל הישראלית חיפה לא טובה העונה כי קבוצות כמו קריית שמונה ובני ריינה עושות עליה מעברים – אז מול קבוצה כמו פאריס?
אפשר ללחוץ לרגעים, אבל צריך גם להיות אסופים, קרובים ואגרסיביים בלי לספוג צהובים סתמיים. בכל דקות המשחק הרווחים בין ירוק לירוק היו קטסטרופליים כי הם חשבו רק על לצאת קדימה ולא על מי שומר את שחקן המטרה. אף אחד לא היה קרוב למסי, אמבפה או ניימאר וגם לא למוסרי הכדורים. פאריס עשתה מה שהיא רוצה. בשורה התחתונה, הפעם דוד רק דגדג את גוליית (2 שערים לעומת 7) ומכבי חיפה חיפשה לשחק כדורגל. זו גולת הכותרת של המשחק, עם כל הכבוד לתבוסה המרה.
ברק בכר (רויטרס)