וואו, איך אפשר להתחיל טור במשחק כזה? ועוד שמכבי חיפה מפסידה אותו בסופו של דבר 3:1. עם זאת, יאמר לזכותה של מכבי חיפה שלפחות ב-45 דקות הראשונות היא נתנה הצגה של כדורגל בכל פרמטר ומהרמות הגבוהות באירופה.
ומה היה לנו כאן במשחק? הירוקים לחצו גבוה את פאריס, היו אגרסיביים ולא נתנו לפ.ס.ז’ לפתח שטף משחק. שחקניו של ברק בכר היו ראשונים לכל כדור, קרובים אחד לשני מבחינה התקפית, חילצו הרבה כדורים והייתי אומר שהכניסו לפניקה את הגנת פ.ס.ז’, במיוחד את שלושת הבלמים שלה שלא מצאו פתרון ללחץ החיפאי.
הבלמים של הקבוצה מעיר האורות ניסו להניע כדור ולא הצליחו, שיחקו על כדורים ארוכים ולא הצליחו, ולמעט בריחה של קיליאן אמבפה פעמיים או שלוש במשחק, לא הצליחו להתמודד עם הלחץ החיפאי. עד השער שפאריס כבשה – מכבי חיפה ביטלה אותה.
יש לציין שהלחץ הירוק הניב פרי. מוחמד אבו פאני היה גדול במחצית הראשונה כשלחץ את ראמוס וחילץ ממנו כדור, כשהעביר לחזיזה שפתח בצד ימין ומתוך ארבע אפשרויות אחת שלו הגיעה לכתובות. הקשר העביר את הכדור לצ’ירון שרי, שהדביק אותו בנונשלנטיות לפינה בלי שהשוער ג’אנולואיג’י דונארומה יזוז.
ברק בכר הכין את הקבוצה, לפחות למחצית הראשונה, בצורה מדהימה. שחקן כמו חזיזה עשה את ההבדל. הוא שיחק כמגן ימני, בכנף ימין והיה גם קשר, כאשר שלוש העמדות האלה שאותן אייש יצרו למכבי חיפה יתרון. כשהיה צריך להיכנס למרכז המגרש הוא היה שם, כשהיה צריך לצאת קדימה הוא תקף (והגול בא ממנו) וכשהיה צריך להתגונן הוא עשה זאת בכבוד גדול.
הבלמים של מכבי חיפה עשו עבודה פשוט יוצאת דופן. שון גולדברג יצא למרכז המגרש בהרבה התקפות, היה הרחק מעמדת המוצא שלו וחיסל כל מצב אפשרי של ליאו מסי וחבריו להגיע אל שער הירוק. אותו הדר תקף לגבי לגבי דילן בוטבינסיקה וכמובן לגבי דניאל סונדגרן שהיה מצוין רוב המחצית הראשונה, עד ההתמודדות שלו מול אמבפה בשער השוויון של פ.ס.ז.
כולם יודעים שאמבפה הוא החלוץ הטוב והמהיר בעולם. הצעד הראשון שלו מטורף וסונדגרן התמודד עם זה בגדול, אבל כמובן – לא לעולם חוסן. פעם אחת הצליח הצרפתי להוציא כדור רחוב טוב ובוטבינסיקה התבלבל ברגליו ומסר למסי, שהשווה ל-1:1.
מכבי חיפה ירדה למחצית מאוכזבת, הגיע לה להוביל 0:1. למרות ההפסד, הירוקים הוכיחו שהם ברמה של ליגת האלופות. זו הייתה המחצית הכי גדולה של קבוצה ישראלית אי פעם בליגת האלופות, נגד אחת הקבוצות הטובות בעולם לה שלושה שחקנים מהטופ העולמי. למרות זאת, על כר הדשא הירוקים זהרו ואילו הכחולים נרדמו.
כל זה קרה בזכות שחקני מכבי חיפה, אבל מתברר שבכדורגל, כמו תמיד, משחקים 90 דקות וכשאתה מוציא את כל האנרגיות שלך במחצית הראשונה, אתה מגיע למחצית השנייה כשהסוללה נגמרה. לא היו אנרגיות במכבי חיפה, וכשאתה מפסיק ללחוץ את מסי קרוב הוא עושה מה שהוא רוצה. באחת הפעמים בהם הפרעוש היה חופשי הוא השאיר כדור ענק לאמבפה מול השוער, ואילו הצרפתי לא התקשה להכניע את ג’וש כהן.
אין ספק שמכבי חיפה ניסתה לשמור על אנרגיות ולא להשתולל יותר מדי, אך בסופו של דבר האוויר יצא מהבלון. קבוצות גדולות לא יכולות ללחוץ גבוה שתי מחציות בליגת האלופות. מכבי חיפה לקחה סיכון גדול והיה לה סיכוי ענק, אבל כל זה הספיק רק ל-45 דקות.
צריך להגיד את האמת, מכבי חיפה ניסתה לשחק כדורגל במחצית השנייה, להניע את הכדור ולהגיע למצבים – היא לא התבטלה. בכל העולם ראו את מכבי חיפה, הקבוצה מישראל שעשתה דברים גדולים עבור הכדורגל הישראלי ושהביאה לו כבוד גדול. מכבי חיפה שייכת לליגת האלופות!