משחקה של מכבי חיפה נגד דינמו טביליסי הוא חלום מתוק לכל מאמן ובמיוחד לברק בכר. למה זה? עפרי ארד כבר לא בסגל די הרבה זמן, אותו דבר לגבי הקפטן נטע לביא, ואילו בשבוע שעבר שני השחקנים הטובים במגרש היו עלי מוחמד ומוחמד אבו פאני, אך הערב אף אחד לא הזכיר את שמם. שכחו מהשניים כיוון שמאור לוי שנכנס למשבצת של אבו פאני היה מצוין בכל דקות המשחק, ואפילו כבש שער ראשון בהבנת משחק נהדרת.
ב-25 הדקות הראשונות הראתה מכבי חיפה לכל הכדורגל הישראלי מה בכר מתכנן העונה. השיטה בה הקבוצה משחקת לא מעניינת, כי המאמן יכול לשחק בכל שיטה בה הוא יבחר. הדבר המרכזי זה סגנון המשחק וקוראים לו לחץ גבוה ועמוק בשטח היריב של 6-7 שחקנים, שאת ההגנה של הקבוצה הם עושים כ-70 מטר משערם ואת ההתקפה הם עושים 35-40 מטרים משער היריב.
מכבי חיפה בעקבות זה לא נתנה לטביליסי לעבור את קו מחצית המגרש. באופן טבעי כאשר אתה לוחץ את היריב שלך הוא מנסה להיות זמין לקבל את הכדור כדי לעזור בלחץ שעושים עליו, וכתוצאה מכך הוא מרווח את המשחק ועוזב את נקודות המוצא. כל איבוד כדור של הגיאורגים גרם לכך שמכבי חיפה הגיעה להרבה מצבים או חצאי מצבים וסיכנה מאוד את שער היריבה.
חודש לפני פתיחת ליגת העל, למכבי חיפה אין עדיין מספיק כושר גופני לעשות לחץ כזה בזמן ממושך, כאשר ראינו שלאחר כ-25 דקות הקבוצה לא שמרה קרוב ולא לחצה קרוב, כשגם לא היה חיפוי על הלחץ. כתוצאה מכך, ברגע שאתה נותן לקבוצה היריבה להצליח להניע את הכדור אז הלחץ של מכבי חיפה לא היה אפקטיבי.
טביליסי השכילה להניע את הכדור כאהבת נפשם וניסתה להכניס כדורים בין בוגדן פלאניץ' לבין אורי דהן. בשער שהם הבקיעו סאן מנחם שהיה השחקן הכי חלש בחיפה יחד עם דולב חזיזה ‘מסר’ כדור מצוין לגיאורגים שבמהלך אחד השאירו את החלוץ שלהם בין הבלמים והצליחו להשוות את התוצאה.
לפעמים היה ניכר שמכבי חיפה משחקת עם תשעה שחקנים במחצית הראשונה כאשר מנחם וחזיזה לא היו במשחק, לכן הגיאורגים שלטו זמן ניכר מהחצי השני של המחצית הראשונה. למזלם של הירוקים הם הבקיעו שער תגובה מהיר ואז לאורחת לא היה על מה לשחק, כאשר היא התקיפה מכל הצדדים, השאירה שטחים גדולים לירוקים והם נוצלו עם כניסתם של בן שהר, דין דוד, יובל אשכנזי ומחמוד ג'אבר. כל החילופים ההתקפיים שעשה בכר הוכיחו את עצמם, במיוחד דוד ששיחק בכנף שמאל ברמה גבוהה ביותר, כאשר שני מהלכים שלו הביאו לשני שערים.
אי אפשר שלא להזכיר את יובל אשכנזי. אחרי תקופה ארוכה בה לא האמינו בו הוא קיבל סוף סוף הזדמנות והבקיע תוך חמש דקות צמד שערים שמאפיינים את הקשר, שהיה מבקיע ככה בעונה הראשונה של מרקו בלבול במכבי חיפה. יחד איתו קשה שלא לציין את גוסוויי דוניו. לצפות בחלוץ משחק זו חוויה אחת שלמה. הלחץ שהוא מפעיל על כל יריב במגרש, העזרה שהוא נותן לחברים והחיפוי לקשרים. היום, לדוגמה, הוא אפילו עשה חיפוי לפלאניץ' הבלם.
בנוסף, היה מהלך אחד בו דוניו עשה תנועה שהתאימה בזמנו לליאור רפאלוב בתקופה בה הוא לבש את המדים הירוקים. במהלך אחד של הטעיה הוא הפיל שלושה משחקני היריב, בעט לשער, השוער האורח הדף לקרן ומשם הגיע הגול של פלאניץ'. בנוסף הוא השאיר את צ’ירון שרי במצב נהדר עם מסירה פנטסטית, אך ההולנדי בעט דרדל’ה לשוער. כמו כן, הוא נתן לעומר אצילי כדור של מאה אחוז גול, אך האחרון בעט לפינה הקרובה במקום לרחוקה. בגדול – דוניו הוא נכס למכבי חיפה.
לסיכום, אין לי ספק שלבכר יש עוד הרבה עבודה בקטע של הפעלת לחץ גבוה על היריב כשבמשחק כזה או אחר הוא ישחק מול קבוצה שיודעת להניע את הכדור והיא תפתיע את מכבי חיפה. על זה המאמן הירוק צריך לחשוב נגד מי כדאי לעשות לחץ ונגד מי לא לעשות את הלחץ ולבחור בסגנון אחר.