מכבי תל אביב מסיימת הערב עוד קמפיין אירופי במסגרתו נכשלה להגיע לטופ 8 של היורוליג. שימו לב, מאז 2014, השיח של הציפיות היה להגיע לפיינל פור, דבר שהיה למסורת. היום זו משימה שמכבי לא מצליחה לעמוד בה, מקבוצה גאה ומסורתית ששואפת ומגיעה לפיינל פור, גם אם לפעמים לא הצליחה, המטרה הפכה להיות טופ 8 וגם היא רחוקה מהשגה, וכל זה עוד לפני שדיברנו על הליגה הישראלית.
השבוע הפסידה הקבוצה בצהוב בביתה להפועל חולון בליגה, וזאת תוך כדי תקופת היורוליג והחגיגות של הניצחון על גראן קאנריה החלשה. חולון הגיעה להיכל מנורה מבטחים וניצחה את מכבי ת”א, אבל מה שפעם היה מזעזע את ענף הכדורסל הישראלי וגם את המועדון הצהוב, הפך להרגל. כולם התרגלו, אבל רק אל תיגעו לנו בקדושים שמחליטים לנו את ההחלטות המקצועיות, אף אחד לא מתרגש. והרי חולון משחקת עם חוק רוסי וחזרה רק יומיים קודם לכן ממסע קשה והפסד באירופה, וראו זה פלא, אף אחד לא האשים את חוקי הליגה, אולי כבר מרוב בושה.
שני משחקי הבית שהפסידו הצהובים לז’לגיריס קובנה ואנדולו אפס היו אלה שמנעו את העלייה לשמונה הראשונות ולמעשה הוכיחו כי הקבוצה לא עמדה בלחץ ולא הצליחה במשימתה העיקרית – להחזיר את כח ההרתעה של האולם הביתי שאבד בשנים האחרונות. הרי פעם, הכוח של היכל מנורה היה מנצח את המשחקים האלה כמעט לבדו.
ניהול של קבוצת צמרת בכדורסל, כזו שמשתתפת בליגת הכדורסל הטובה ביבשת – היורוליג, דורשת קבלת החלטות מקצועיות נכונות, בניית צוות ניהול מקצועי בעל עין חדה, הבנה מה קורה בקבוצה וכושר לקבלת החלטות יום יומיות והחלטות ארוכות טווח עם הסקת מסקנות לשנים הבאות. קבוצת כדורסל מתנהלת 24/7 וצריך להיות עם אצבע על הדופק ולקבל החלטות, לטפל במשברים, לפקח על מה שקורה בקבוצה, לטפל בה, לקבל מידע מה קורה בשוק השחקנים ולתפקד ולהגיב במישור הכנת שינויים בחוקי המשחק ו/או בחוקי המנהלת והיורוליג.
מדובר בניהול אופרציה שלמה. הכנות למשחקי היורוליג, למשחקי הליגה והגביע, צוות מקצועי שכולל צוות מאמנים ועוזרים, מאמני כושר, מאמני יכולת אישית, אנליסטים, פסיכולוגים, צוות רפואי ומערך סקאוטינג. אותו מערך שצריך למצוא שחקנים שמתאימים למכבי תל אביב מבחינת הדרישות ללחצים ולמנהיגות שלה. כאשר אתה מסתכל ובוחן שחקנים צריך לבדוק גם, ככל האפשר, את ההתאמה שלהם לכדורסל האירופי בהתאם למועדונים השונים בהם שיחקו. צריך במישור המקצועי, מעבר לכמות של נקודות, ריבאונדים ואסיסטים, לעמוד על רמת ההגנה שלהם והאם היא תתאים לדרישות ההגנתיות הדרושות כדי להצליח ביורוליג.
בנוסף, צריך לחשוב האם אתה הולך על שחקנים צעירים עם טווח השתפרות והתקדמות או שחקנים מנוסים ומוכחים שיתרמו מיידית. מי ינהיג מי יונהג, מי תורם בחדר ההלבשה, מי מנהיג שלילי ומי יתרום ויעזור לשחקנים צעירים ומקומיים ויבין את החשיבות של ההשפעה עליהם. לצד כל אלו, ישנו הצורך גם בניהול יום יומי של בעיות עם שחקנים בינם לבין עצמם ובינם לבין צוות האימון והניהול.
בינתיים, התוצאה במכבי מצביעה על כישלון כשכבר בבניית הקבוצה התקבלו החלטות מוטעות – מצד אחד בנושא שחקני החוץ כאשר למרות שהיו בשוק מספר שחקני חוץ טובים ובולטים, דוגמת שון לארקין ו-וסילי מיצ’יץ’ שחתמו בסופו של דבר באנדולו אפס, ומייק ג’יימס שחתם בסופו של דבר במילאנו, סקוטי ווילבקין היה זה שהצטרף. אנדולו לעומת זאת, ויתרה על החתמת ווילבקין שהיה ליד האף שלה כששיחק בליגה הטורקית, אולי כי הם גילו משהו שהמערך המקצועי של מכבי ת”א לא גילה, כפי שלא גילה בזמנו על איינרס באגצקיס.
לפי התכנון, היו אמורים ווילבקין וג’רמי פארגו להיות שני הגארדים המובילים, ומבלי להתייחס כרגע לפציעת פארגו, האם מישהו חשב ששניהם, עם רמת ההגנה שלהם, יכולים להוות קו אחורי שישמור על הקו האחורי של הקבוצות הגדולות ביבשת? ואם כן, אז מי תכנן? נבן ספאחיה היה שותף אבל לא המחליט הבלעדי. היה פה גם מישהו, שאם שכחתם, שקראו לו קנדריק ריי. מי החתים אותו ולאיזה תפקיד? כי רכז הוא לא.
ריי שוחרר ללה מאן שנמצאת כרגע במקום ה-12 בליגה הצרפתית, מאז בואו הוא משחק 25.3 דקות למשחק וקולע 14.8 נקודות. האם זה היה החזון לשחקן שיוביל ו/או יהיה מתאים למכבי ת”א? למה לא רשמו אותו לליגה? למה לא בנו עליו כאשר פארגו נפצע? ולמה לא הביאו מחליף לפארגו? דיאנדרה קיין שיחק כגארד בעמדה 2 או כסמול פורוורד וכשוויליבקין הפך להיות מטרה ללחץ, הוא גם צוות כרכז, ובעל כורחו הפך למוביל כדור, למקבל החלטות ולאיש שלוקח הרבה זריקות משלוש, הרבה יותר מידי יש לומר. קיין היה האיש שאמור להיות מוביל ההגנה וירד ביעילות שלו גם בפן הזה. אף אחד לא שם אצבע על הבעיה והרי קיין היה פה שנה שעברה יחד עם מייקל רול, ומה היה תפקידו של רול? מספר 2? מספר 3? מה רמת ההגנה שלו במושגי יורוליג?
מכבי של שנה שעברה עברה בנייה מחדש ו-11 שחקנים הוחלפו. מי שוחרר ממוחתמי השנה שעברה? פייר ג’קסון שמראש היה ברור שלא יוכל לתפקד בכדורסל הצמרת האירופי, נוריס קול ששיחק מצוין אבל לא הסתדר עם המאמן ספאחיה והלך לאבלינו ולאחר מכן לבודוצ’נוסט ושם הפגין יכולת מצוינת ודשון תומאס שעבר לפנאתינייקוס ועם הגעתו של המאמן ריק פיטינו הפך לאחד השחקנים החשובים בהתאוששות שלה, כאשר במקומו הובא אנג’לו קלויארו שלא משחק טוב יותר.
בגזרת שחקני הפנים שוחררו ארטיום פרחובסקי שלא התאים לרמת יורוליג וג’ונה בולדן שעד היום ההולוגרמה שלו מסתובבת במנורה מבטחים ולא ידע מה רוצים ממנו בכלל. במקומם הוחתמו טאריק בלאק וג’וני אובראיינט, לצד אלכס טיוס שנשאר, אולי בגלל החוק הרוסי והאזרחות הישראלית ואולי ככיסוי להצלחת קליטתם של בלאק ואובראיינט, שני שחקנים שביצעו את שנת המעבר לכדורסל האירופי. שניהם מוכשרים, לשניהם פוטנציאל גדול אבל האם לא היה סיכון בהבאתם? הירידות והעליות ביכולתם והעובדה שהם מעלימים אחד את השני כאשר הם משחקים יחדיו, אמורה להוות חומר למחשבה מקצועית ובניית קבוצה נכונה לעתיד.
הצהובים צריכים לנתח את מצב הקבוצה, להבין את מצב השוק ולהבין את היריבות. נכון, פנרבחצ’ה, צסק”א מוסקבה וריאל מדריד הן כרגע ‘קבוצות על’, אבל מכבי של לפני העידן הנוכחי נאבקה איתם ללא מורא. בעונה שבה חמש קבוצות היו חלשות מתמיד והגיעו ליורוליג בצורה מקרית, ואני מתכוון לדרושפאקה, גראן קאנריה, בודוצ’נוסט, חימקי מוסקבה ובאיירן מינכן, נשארנו עם 11 קבוצות מסורתיות שמנסות כל שנה לעשות את הטוב ביותר שאפשר ולהיכנס לשמינייה הבכירה ומכבי לא ניצלה זאת.
ספאחיה נשאר כברווז צולע או ברירת מחדל כשהחתמתו הייתה שגיאה ברורה. מראש היה מדובר בהחלטה חפוזה ולא נכונה להחתימו, אבל הסיפור כאילו היותו עוזר מאמן ב-נ.ב.א הכשירה אותו הייתה לעג לרש. מההתחלה אמרתי שלא היה צריך למנות אותו אבל אני לא חושב שאפשר להפיל עליו את כל הכישלון. כל ההחלטות במסגרתן הימרו על הגבוהים האמריקאים לא קשורות אליו. הרי ישנו מנהל מקצועי למועדון – ניקולה וויצ’יץ’. אין לי שום אג’נדה נגדו, כמו שאולי חושבים, אבל הוא עדיין איש המקצוע שהוביל את הקבוצה בחמש השנים האחרונות, ואם לא הוא אחראי אז מי כן? הנהלה אי אפשר להחליף ו-ווויצ’יץ’ עצמו אמר שמרוצים ממנו.
במקביל, ההחלטה על ההשתתפות בטורנירים רצופים בטרום העונה בהפרש של יום יומיים הייתה שגיאה, בעיקר עבור קבוצה כמו מכבי ת”א, שכל הפסד במשחק ידידות גורם אצלה ללחצים שונים. כאשר ההכנה מתערבבת עם משחקי נבחרות ולחץ זמנים ועם גביע ווינר אליו הקבוצה הופיעה כשהיא לא מוכנה, זה מתכון בטוח לעוד עונה מבוזבזת.
ומי בחר לידו של ספאחיה כעוזרי מאמנים, להוציא את גיא גודס, שני זרים שאף אחד לא יודע עליהם כלום? כאשר היום, ופה אני מקדים את המאוחר, אין אף עוזר מאמן ישראלי בצוות וכל קבוצה ישראלית בליגה באה יותר מוכנה טקטית למשחק מול הצהובים. מכבי מוצאת את עצמה בנחיתות טקטית מול קבוצות הנחותות תהומית ממנ מבחינה תקציבית ומקצועית תהומית אולי פרט להפועל ירושלים.
ועכשיו הגענו לשחקנים הישראלים. מכבי תל אביב היא הקטר של הכדורסל הישראלי ואוהדיה וכל אנשי הקהילה רוצים לראות בה גם כדורסלנים בכחול-לבן שיובילו ויהיו משמעותיים. בנקודה הזו מכבי חוטאת יחד עם כל הכדורסל הישראלי. למכבי תל אביב ולעוד מס קבוצות יש מחלקות נוער טובות אבל אין מספיק כאלה. לפני שתי עונות, כאשר מכבי ניפתה 11 שחקנים משורותיה, היא ניפתה גם את הישראלים והשאירה את איתי שגב שמונה לקפטן והודח מתפקידו באמצע השנה בבושת פנים.
יובל זוסמן שהובא מנתניה סיים את משחקיו בקבוצת הנוער, עבר למכבי רעננה בליגה הלאומית וחזר בשנה שעברה, לדעתי לא שותף מספיק ואף אחד מאנשי המקצוע במועדון לא שם את הנושא הזה בדרגת החשיבות הנדרשת. השנה, בעיקר לאחר חילופי המאמנים, זוסמן קיבל יותר דקות אבל לאחרונה הוא דורך במקום. מישהו צריך לעשות משהו עם זה. דני אבדיה לא היה צריך להישאר במכבי השנה. לעניות דעתי הוא היה צריך להיות מושאל למועדון כמו עירוני נס ציונה כי האטמוספרה שם והמאמן נדב זילברשטיין עושה עבודה מצוינת עם ישראלים צעירים ויכול לתת להם לשחק.
אבדיה משחק במכבי תל אביב 9.7 דקות ולא שותף בהרבה משחקים. לעומתו, גולן גוט משחק 30.3 דקות למשחק ושחקן צעיר בשם צוף בן משה, ששוחרר מהפועל תל אביב, שיחק מאז בליגה שישה משחקים בהם רשם 12 דקות למשחק. ואל תשכחו שגם נס ציונה שיחקה במרבית העונה במפעל אירופי.
אני חוזר ואומר, יש למכבי תל אביב מחלקת נוער מצוינת אבל אולי צריך גם שם לבדוק איך לשפר את מערך הסקאוטינג בכל הנוגע לאיתור שחקנים צעירים והכשרתם על ידי השאלה לקבוצות אחרות בליגה הלאומית או בליגת העל, כאשר לאחר מכן, באם הם יתאימו לקבוצה הבוגרת, הם ישובו עם ניסיון רב יותר. כך נכשלו השנה בשקט במכבי עם נמרוד לוי המוכשר, כאשר לא עשו מספיק להכשרתו. אולי הבאתו לקבוצה הייתה החלטה רעה, כפי שצפו כמה מומחים, וייתכן שמכבי צריכה לעשות חשיבה מחדש וללמוד מכמה אקדמיות בכדורסל האירופי כיצד לפעול עם שחקניה הצעירים. אבל כאשר אתה מחליט שאין בעיות והכל טוב, לא יהיה דיון שכזה. למעשה, בדיקה הנוגעת למנגנון ההחלטות המקצועיות במכבי תל אביב היא הודאה על כישלון ולכן דבר כזה כלל לא קורה.