אני חושב שהוצאנו את המקסימום במשחק הזה ביחס ליכולת, לא ראינו שום דבר מלבד פעולות אישיות של שחקנים, ובירם כיאל היה רמה אחת מעל כולם. למונס דאבור היה משחק טוב אך לא אפקטיבי, ערן זהבי בהחלט סיפק את הסחורה והוצב בעמדות בהן יכול היה להיות מסוכן לסלובנים, אבל מלבד זאת כבר אמרנו בעבר ששחקנים שלא משחקים ולא נמצאים בכושר משחק לא יכולים להשפיע, בטח כשיש מרווח של בין שלושה לארבעה ימים בין המשחקים.
ראינו את ביברס נאתכו וטאלב טאווטחה, לו היה משחק רע מאוד. שניהם לא מרבים לשחק וגם נאתכו לא השפיע בכלל על המשחק. רואים את חוסר הדקות שיש לשני השחקנים הללו על המגרש ואם בסופו של דבר לא ראינו שום שיטה ושום כלום, לא מתקדמים וזה כל פעם נראה אותו הדבר, זה מה שהיה ומה שיהיה. לא מבין למה אלירן עטר ועומר אצילי לא היו אפילו פקטור באישיות ובפעולות שהם יכולים היו להביא לכל משחק.
מתקשה להבין גם את השיטה של שלושה בלמים, המהירות של שלושתם לא מספיקה, יש להם יתרונות אחרים אבל מהירות אין להם – אז למה לא לוותר על בלם אחד ולהוסיף עוד קשר שיעזור בהנעת כדור, תמיכה קדימה, אופציית מסירה, ולחץ? הטעות בגול שספגנו היא כל כולה של שרן ייני, שלא העריך נכון את המצב ברחבה ואת המצב של החלוץ מולו. שלושת שחקני ההגנה היו סטטיים וזו בעיה ללכת איתם לקמפיין שלם.
שיטת המשחק שלנו לא תתאים לנבחרות טובות יותר מסלובניה. קיבלנו מה שהיינו ראויים לו – תיקו ולא יותר. הייתי רוצה לראות כדורגל שמח ואטרקטיבי, והנחמה היחידה מהערב הזה היא שלא הפסדנו. היו כמה דקות טובות של ישראל אחרי ה-1:1, אבל לא לזה אנחנו מצפים ומקווים לראות מהכדורגל הישראלי ומהמאמנים הזרים. אני עדיין חושב ששחקנים שנמצאים בכושר הכי טוב בנקודת זמן ספציפית, וזה לא משנה אם הם מליגת העל או לא, צריכים לקבל את הקרדיט בהרכב.
לאור היכולות שלו מול סלובניה, אריאל הרוש בהחלט צריך להמשיך בשער. ביקרתי את ההחלטה לשבץ אותו לא מעט, אבל במצב של 1:1 היו לו שתי עצירות שהוכיחו שהוא שוער מוכשר מאוד וטוב מאוד. אני חושב שהמשחק והעצירות יוסיפו הרבה לביטחון שלו, וצריך לתת לו מילה טובה כי אם הוא שיחק כמו שהוא שיחק – אז מגיע לו שאפו.