הדרבי התל אביבי הביא הפעם שתי קבוצות במצב של משבר. מצד אחד, קשה לצאת ממשבר דווקא בדרבי, אבל לוח המשחקים קובע ואין מה לעשות, הגיע זמן המשחק והג’אמפ בול נזרק לאוויר.
אני עוקב אחרי הליגה הישראלית באדיקות ולמרות שאני יודע שחלק מהפרסומים הם בלוף וחלק פוליטיקלי קורקט, דווקא פה הפועל תל אביב של לפני המשחק ובעיקר דני פרנקו הכירו סוף סוף בבעיות, עם תוצאות קשה להתווכח. במכבי לעומת זאת, ממשיכים להתכחש למציאות, אם הם באמת חושבים שהכל בסדר אז הבעיה גדולה יותר.
לפני הנסיעה לוויטוריה, ספאחיה ומכבי הודיעו שהיה אימון מצוין והם מוכנים למשחק ולמרות שספאחיה אמר שיש לו נסיון, הוא לא בטוח שלשחקנים שלו יש. בסוף המשחק הצהובים אמרו שהם היו קרובים לנצח את המשחק, אבל בפועל זה לא נכון וגם לעלייה לשמונה הגדולות הם לא היו קרובים כבר הרבה זמן, רק בתאוריה הם היו קרובים.
אז גם אתמול כאשר שאלו אותם האם ההדחה הסופית מהיורוליג לא פוגעת בהם, הם שללו את זה מכל וכל ושוב אותו סיפור על אימון מצוין ומוכנות נהדרת ואווירה נהדרת, אז די, מספיק. כאשר יש סיום של קמפיין אירופי, לאורך כל השנים, יש ירידה במצב הרוח ויש הרגשה לא טובה וזה נורמלי לחלוטין, עברתי את זה בעצמי ואני יודע את זה. יש גבול לניסיון של מכבי תל אביב לצייר את הכל בוורוד. כמו שיש נסיון נואש להציג את העונה כמוצלחת, או עומדת בציפיות, אז מספיק עם הסיפורים, אתם לא עובדים על אף אחד.
בהפועל, דני פרנקו מתעקש להגן על טיי מקי והדיווחים אומרים על עשרות שחקנים שהוצעו ונדחו ואז מקי עולה בחמישייה במקום מקניל, שעלה מהספסל והיה סולידי, אם כי עשה סל מכריע לקראת הסיום. מצד שני, מאט הווארד המושמץ נאבק בצורה מצוינת עם גבוהי מכבי הלא אתלטיים ג’ייק כהן וג’ונה בולדן, שעל הנייר הוא אתלט גדול אבל במגרש לא ראינו ממנו כלום, לא מהיכולות האתלטיות שלו ולא מהיכולת ההתקפית שלו.
כל הזמן אנחנו שומעים על פילדלפיה ועל סקאוטים מה-NBA, תעשו לעצמכם טובה ותשלחו את הסקאוטים הביתה. כרגע, ובעצם בכל שלושת החודשים האחרונים הוא לא תרם כלום, התרומה שלו במגרש הייתה אפס גדול וכך מכבי, עם כל הטענות על החוק הרוסי צריכה להתרגל כי זה החוק שהיא תשחק בו עד סוף העונה.
אז ללא פרחובסקי, ועם בולדן הלא קיים, הווארד ותומר גינת חגגו מתחת לסלים. הפועל עשתה למכבי בית ספר מתחת לסל והשיגה דומיננטיות מסלים מהזדמנות שנייה כשאלכס טיוס נכנס במחצית הראשונה ועשה קצת סדר מתחת לסל עם שלושה בלוקים. אז, כשמכבי צמצמה לשלוש הפרש, הוא הוחלף והווארד והפועל שלטו שוב מתחת לסל ובריבאונד התקפה. גם דשון תומאס לא עזר מספיק באגרסיביות מתחת לסלים וג’ייק כהן חלש פיזית ולא הצליח להתמודד אף הוא.
להפועל תל אביב יש בעיות, אבל יש לה סגל ישראלי טוב וכאן אני רוצה לציין את אדריאן בנקס, שהוא לעניות דעתי אחד המתאזרחים הטובים בליגה והוא תמיד האיש שלא מקבל מספיק קרדיט.
מכבי צריכה להשתפר בהגנה, יותר מדי שחקנים לא מבצעים את העבודה היסודית של הגנה אחד על אחד, מניעת קבלת כדור, כאשר גם אם מישהו כמו דיאנדרה קיין וג’ון דיברתולומאו עושים את זה, אז במסירה השלישית מישהו עושה חור וזה לא חדש. גם הטיפול בפיק אנד רול נכשל כמו בכל משחקי היורוליג ולא ראינו אף שינוי גישה או דרך חדשה לטפל בפיק אנד רול, התיאום ההגנתי בתחילת אפריל נראה רחוק מהרצוי ושינוי הגנה הוא מילת גנאי.
מייקל רול הוא שחקן טוב, אבל הוא לא חותר להתקפה אחרי התקפה או לקבל מצב קליעה ולא מתבצעים מספיק תרגילים עבורו והוא שוב לא מביא את הסלים המנצחים. נוריס קול הוא שחקן מהיר מאוד, בעיקר במגרש הפתוח, אבל אי אפשר לבנות עליו כרכז, בעיקר לא במשחק עומד. אני מצפה גם ממנו כשחקן NBA לעשות עבודת הגנה אחד על אחד טובה יותר וכאשר הוא, רול וקיין על המגרש, אין ניהול וריכוז משחק.
ספאחיה שוב הגיע מתוח וניהל הרבה שיחות עם השופטים באנגלית מהולה בקרואטית והיה פחות מרוכז בניהול המשחק או בעידוד ודחיפת השחקנים שלו. בזמן האחרון ישנם הרבה דיבורים על החוק הרוסי בעצם החוק הישראלי כי ברוסיה ובכל אירופה אבל הוא כבר לא קיים.
החוק הזה הוא קודם כל קשה למאמנים וניהול המשחק איתו הוא בעייתי. החוק הוא גם קשה לשחקנים הזרים, שלפעמים לא מבינים למה הם מוחלפים, אבל כאשר אנחנו בסיום הסיבוב השני, הגיע הזמן שהם כבר ידעו אותו. אנחנו רואים יותר מדי שחקנים שמוחים על חילופים של המאמן או שנכנסים למן ברוגז או שביתה איטלקית כזו, כך נאלץ דני פרנקו להקפיא בדקות האחרונות את הווארד שהיה המצטיין בהפועל ומכבי נטולת הגבוהים, להוציא את טיוס, לא מצאה לו פתרון. הווארד חגג על מכבי יותר מאשר עשה לכל קבוצות הליגה וכאשר הוא ניסה להכניסו לקראת הסוף וגפני מחה קשות, פרנקו נאלץ להתכופף והחזיר את גפני למגרש כי הווארד הוא לא אחד שימחה.
בראיון לאחר המשחק, ספאחיה שוב ניסה לספר סיפורים שהכל בסדר ושאין לו טענות לשחקנים או לשופטים ויש לו את הנסיון להתמודד עם המצב. בינתיים, הנסיון שלו לא מביא את התוצאות והעונה של מכבי, למרות כל הנסיונות להראות אותם כהצלחה, רחוקה מאוד מהצלחה. אם לא יהיה שינוי גדול, מכבי תתקשה גם לקחת את האליפות אחרי שלוש עונות רצופות בהן כשלה. הפועל, בעונה חלשה, גברה על מכבי פעמיים, הנתון הזה בלבד מראה את חומרת מצבם של הצהובים.
אז קצת צניעות וניתוח אמיתי של המצב תוך ראיית המצב בלי לנסות לייפות אותו אולי תוכל להציל למכבי תל אביב את העונה. עם זאת, במכבי מעדיפים להתכחש לחלק מהשגיאות בבניית הקבוצה, לא התייחסו מספיק ברצינות ובמקצוענות למבנה הקבוצה, להתמודדות של הקבוצה עם החוק הרוסי ולמבנה הפיזי שלה והעומק בעמדות החשובות של הסנטר והרכז.