מכבי תל אביב ידעה להכתיב את את קצב המשחק, וזה למעשה היה המפתח בניצחון המצוין שהיא השיגה על פנרבחצ'ה (77:87). קצב מהיר, התקפות מהירות מתחת לשמונה שניות ומשחק מעולה של סוני ווימס, דווין סמית' וכמובן יוגב אוחיון.
האחרון הופיע אחרי הרבה זמן והיה בעל בית על הפרקט; הוא שלט במשחק, קלע מבחוץ, חדר, שמר, ניהל את המשחק בצורה מושלמת, נתן ביטחון לקבוצה והציג את המשחק הכי טוב שלו העונה כמו הקבוצה. מכבי הציגה מוכנות למשחק, אנרגיה, ריכוז, קבלת החלטות נכונה ושליטה בקצב המשחק.
ההיעדרות של אנדרו גאודלוק עשתה בסופו של דבר טוב לקבוצה, מבחינת הסימפטום של זה. עד המשחק הזה דיברו על כך שגאודלוק הוא השחקן היחידי שיכול ליצור קליעות חופשיות, נקודות. החיסרון שלו גרם למכבי להיות יותר קבוצתית, הכדור זז מצד אל צד וגרם לכך שווימס בלט יחד עם סמית' שהציג את המשחק הטוב שלו העונה במדי הצהובים. בגלל ההיעדרות של גאודלוק והעובדה שמקל למעשה לא שיחק מלבד הזמן הקצר, שיחקו רק 8 שחקנים. הרוטציה הייתה קצרה עם היררכיה ברורה. דבר שלא פגע הערב בקבוצה של רמי הדר.
אך מכבי תצטרך בסופו של דבר את גל מקל; לאורך עונה ארוכה והמון משחקים כמו שיש העונה, רכז אחד לא יספיק, צריך את כולם במיטבם ומוכנים. מכבי תצטרך לעזור לגל מקל, אין דרך אחרת. אני לא חושב שיש פריבילגיה לקבוצה שהוא לא ישחק בכלל.
מכבי עלתה בכל פרמטר על פנרבחצ'ה, זה היה המשחק הכי טוב שלה מתחילת העונה, הכי נחוש, מול קבוצה שנחשבת לטופ של אירופה. מגיע כל הכבוד לקבוצה ולשחקנים, שידעו להגיב נכון לסיטואציה. מכבי התחילה לא טוב את השבוע עם בני הרצליה, ובסופו של דבר הניצחון יכול לתת רוח גבית לקראת קאזאן ביום חמישי וייתן להם ביטחון.
בסך הכל רמי הדר ניהל את המשחק טוב, לא היה לו קושי, השחקנים זרמו, שיחקו טוב, והתכנית לנסות לרוץ בכל מחיר עבדה בלי קשיים. מצד אחד, אתה מצפה לראות קבוצה של אוברדוביץ' אחרת ומופתע שהיא כך נראית, מנגד זה לא מפתיע, כי הטורקים בתקופה מאוד לא טובה, ברצף של הפסדים, חסרים את הרכז הפצוע בוגדן בוגדנוביץ' וזו גם לא הקבוצה הכי מוכשרת ביורוליג. מה שמייחד אותה זו הקשיחות כמו האופי של המאמן שלה, אך מלבד זו הציגה קבוצה חלשה. אבל כל זאת לא אמור לקחת את כל הקרדיט הגדול שמגיע למכבי על הניצחון הנהדר הזה.