ירושלים עשתה את זה בסטייל

הפועל ירושלים אלופת המדינה לראשונה בתולדותיה וכל האיחולים והפירגונים מגיעים לה, עם כל הכבוד להישג של הפועל אילת שהגיעה לגמר אחרי הניצחון הגדול על מכבי תל אביב. הפועל ירושלים זכתה באליפות בצדק, היא הסיפור הגדול של עונת הכדורסל ולמעשה הקרב הוכרע כבר במשחק הראשון.

בפועל ישנן מספר נקודות מפתח לזכייה הזו; ההפסד של מכבי ת"א בחצי הגמר מנע מכולם לראות האם ירושלים יכולה להתגבר על הצהובים בקרב כה חשוב עם כל האלמנטים ההיסטוריים והמנטליים שעמדו פה על כף המאזניים, כי אילת ושוב מבלי לפגוע בהישגה, היא יריב יותר נוח בגמר.

הפועל ירושלים, עם דרך הניהול החדשה, עשתה את זה בסטייל והגיעה להישג בזכות, הרי עם תוצאות אי אפשר להתווכח. למרות תחלית עונה קשה ביורוקאפ כשהקבוצה לא העפילה לשלב הבא ועוד קודם לכן לא הצליחה במוקדמות היורוליג, המשיכה הקבוצה לחתור בעקביות למשחק גמר הפלייאוף.

אורי אלון. דרך הניהול החדשה הניבה תוצאות (רדאד ג´בארה)

בשעה שמכבי איבדה שחקנים, הקיזה דם, לא הגיבה כראוי ולא דאגה למחליפים, ירושלים שהבינה מה משמעות פציעתו של קיצ'ן, דאגה למחליף מקי תוך כדי העונה ולמרות מספר הפסדים, דני פרנקו הכשיר את בר טימור והפך אותו לשחקן רוטציה ישראלי לגיטימי ובעל מניות רבות בהצלחת הקבוצה בשלבים המכריעים של הליגה והפלייאוף. מדובר באותה פעולה שהייתה נדרשת עם אדם אריאל, אך לא צלחה בגלל ריבוי שחקנים בעמדתו ובגלל הצורך להשביע את דונטה סמית' ובעיקר את ברייסי רייט, שלמרות הכל - לא היה מרוצה ממעמדו.

בגזרת הגבוהים, הבאתו של תומפסון על חשבונו של ג'וזף ג'ונס החצי פצוע,  הייתה מוצלחת ותיקנה שגיאות שנעשו קודם לכן עם מנסה בונסו וכדומה. גם שיפור האמון ביכולות של גפני שהיה מועמד להחלפה והרגעתו של דונטה סמית', תרמו להתחזקות ושיפור הקבוצה.

אבל גולת הכותרת של העונה היא תרומתו הרבה של ליאור אליהו, היציבות שלו, השיפור הגדול בהגנה והאכפתיות מהקבוצה. ניצול המהירות שלו ושל יכולת המסירה למהלכים מהירים וקבוצתיים, היו מפתח חשוב בהצלחת הקבוצה ועל זה מגיע שאפו גדול לדני פרנקו. גם תרומתו החשובה של יותם הלפרין למרות כל החיכוכים עם דונטה סמית', היוותה נקודת מפתח להצלחת הקבוצה, ליציבות שלה ולתפקוד שלה במשחקים הקשים שהיו אמורים להוות מוקש.

ליאור אליהו. גולת הכותרת של הפועל ירושלים (רדאד ג´בארה)

מצד שני, ירושלים צריכה להבין כי עליה להתכונן לשנים הבאות, להתמיד ולנצח גם בליגה וגם באירופה. כי כשמכבי המשיכה להקיז דם באירופה וסחטה חצי קבוצה בליגה, ירושלים הרשתה לעצמה להתכונן רק לפלייאוף. וכשמכבי קרסה בדרך, ירושלים הייתה שם בהרכב מלא, בדריכות מלאה, ללא פצועים ועם מוטיבציית שיא ושיפור גדול בהגנה.

ירושלים צריכה לחשוב טוב-טוב מה לעשות לקראת השנה הבאה, על מי להתבסס בבניית הקבוצה ואיזה עמדות לחזק, כי לפעמים מה שנראה כחיזוק - הופך לחרב פיפיות. האויב של הטוב הוא המצוין והלא ריאלי, רק יציבות והמשכיות הן נקודת מפתח.

הפועל אילת, עם ההישג הנהדר שלה, צריכה להמשיך להשתפר ולא להתחיל באיומי פרישה של דורון הרציקוביץ', שעשה הרבה למען הקבוצה. מבורך כל אחד שמשקיע מכספו, אבל צריך למצוא את הדרך להמשכיות. גם אריק שיבק עשה שם עבודת שיקום נהדרת יחסית למצב שבו הוא קיבל את הקבוצה ועכשיו צריך להמשיך את העבודה. אפיק ניסים, אלישי כדיר ועמית שמחון הגיעו לפלייאוף ביכולת מדהימה והם צריכים להיות הבסיס להמשכיות של אילת.