הדבר הכי קרוב לביטלס

אפתח בטענה ברורה, חד משמעית ואפילו בלתי קונבנציונלית - ברצלונה מודל 2015 עדיפה על ברצלונה מ-2009. כן, ייתכן כי מדובר עבור חלקכם בדברי כפירה, אם תרצו אתם אפילו מוזמנים לערער על הקביעה הזו אבל עבורי ברור בצורה חד משמעית וכזו שלא משתמעת לשתי פנים - משולש הקסם בראשותו של לואיס אנריקה עדיף על בארסה שזכתה לאין ספור מחמאות ותשבוחות בתקופתו של פפ גווארדיולה.

אז איך אפשר לערער על מאמן שזכה בעונתו הראשונה בכל התארים האפשריים, יש כאלה שיגידו ששינה לנצח את משחק הכדורגל ולקח חלק משמעותי בבנייתו של הכדורגלן המושלם בתבל?, ובכן אפשר ועוד איך. תחת שרביטו של לוצ'ו בארסה הפכה מהקבוצה הממושמעת והמדויקת. זו שמשחקת בשיטה אחת ומקדשת אותה בצורה אבסולוטית למכונת ההתקפה המרשימה ביותר שנראתה על הדשא הירוק בעידן המודרני וייסלחו לי השאר.

פפ ולואיס אנריקה. לוצ´ו משאיר לו אבק

תחת פפ וגם בתקופתו הקצרה של טיטו וילנובה שיטת המשחק הייתה ברורה, לטוב ולרע והייתה מעל לכל בלתי ניתנת לשינוי. הדבר הברור ביותר שניבט באותה תקופה הוא הקיבעון המחשבתי של פפ, שפגע בהתפתחות של ברצלונה. זה צלח בתחילה בצורה פנטסטית אך היעדר תוכנית מילוט מול משחק נסוג ואגרסיבי גרם לתצוגות עקרות, עיינו ערך חצי הגמר מול אינטר של ז'וזה מוריניו. את האבולוציה קיוו בקאמפ נואו שיחולל חרארדו טאטה מרטינו.

המאמן הארגנטינאי ניסה תחילה לשנות את הסגנון הסבלני לישיר וזכה למחמאות וביקורות במקביל אך כשל להשלים את המהלך, לזכותו אפשר לזקוף את שינוי התפקוד של לאו מסי מהחלוץ המזויף לפליימיקר הטהור ביותר. עבור לואיס אנריקה השינוי בשיטת המשחק של בארסה לא היה רק בהצבת השחקנים אלא מעל לכל באידיאולוגיה. לא עוד משחק סבלני, אלא מיקוד ישיר ואיכותי בחוליה החזקה ביותר בסגל והיא העברת הכדור בצורה מהירה לעבר הטריו הכי מפלצתי ביבשת.

ליונל מסי וטאטה מרטינו. תרם רק לו (רויטרס)

בעונה הנוכחית אפשר להביט על מסי במלוא עוצמתו, אז נכון שהוא לא מכדרר ומדפדף שחקני הגנה כמו בעבר, אך היכולת שלו לשלוט במתרחש על הדשא משתווה למייקל ג'ורדן בשיאו, לא פחות בבישולים ובמסירות המפתח שהוא מספק משחק אחרי משחק, מי זוכר בכלל את המשבר באנואטה?

השילוב של הפרעוש יחד עם ההבטחה הגדולה שמומשה בצורה בלתי נתפסת, ניימאר והחלוץ המרכזי הטוב בתבל, לואיס סוארס, וייסלחו לי זאלטן איברהימוביץ' וסריחו אגוארו, הצליחו לחרב את משחק ההגנה של מנצ'סטר סיטי, פאריס סן ז'רמן ובאיירן מינכן בצורה קלילה, על גבול המעליבה, את היריבות עם מספר שערים בלתי נתפס של 114 שערים בכל המסגרות.

מסי, סוארס וניימאר חוגגים. הטריו הכי מפלצתי באירופה (רויטרס)

אז אחרי שהאלופות המהכנות של הליגה האנגלית, צרפתית וגרמנית סבלו מנחת זרועם של MSN כל מה שנותר הוא הקרב בגמר מול הגברת הזקנה. יובנטוס היא אלופה ראויה וקבוצת הגנה משובחת אך היא תתקשה במאצ' אפ מול בארסה בדרך לעוד טרבל מפואר. יורגן קלופ אמר בעבר כי הוא מעדיף כדורגל כמו רוק אנד רול מאשר המשחק הסבלני של פפ, בארסה הנוכחית משחקת כמו הביטלס.

אז לפני שאתם מציבים טענות נגדיות אקנח בהשוואה המתקבלת ביותר לברצלונה מודל 2015 - אנחנו חוזים בתופעה בלתי חוזרת - כמו ארבעת המופלאים מליברפול ששינו את המוסיקה המודרנית לעד, לא פחות. רק נותר להתענג על כך כל רגע שאפשר.

הכתוב הינו טור דעה