רבים לא יסכימו, אבל מנצ'סטר יונייטד נמצאת בדרכה חזרה לטופ של הכדורגל האנגלי. המבקרים מדברים על ההגנה החדירה, הקישור האחורי שלא קיים והבזבוז הגדול על רכש שלא אפיין את תקופת אלכס פרגוסון, אבל מתעלמים מהעובדה הברורה: אחרי עונה זוועתית תחת דייויד מויס, יונייטד מתחילה להראות שוב ניצוצות של גדולה וכבר מדורגת רביעית בטבלה.
כן, הציוות של מרכוס רוחו ופטריק מקנייר הצעיר כנראה לא יעבוד מול הקבוצות הגדולות וספיגת עשרה שערים בשבעה משחקים אינה משהו להתגאות בו, אבל החלק הקדמי המפחיד, שבו משתפים פעולה אנחל די מריה, וויין רוני, רובין ואן פרסי ורדאמל פלקאו - מעורר ציפייה ותקווה גם בקרב הפסימיסיטים הגדולים ביותר.
|
די מריה. החלק הקדמי של יונייטד מעורר תקווה גם בקרב הפסימיסטים (רויטרס) |
|
|
לואיס ואן חאל טעה בגדול בקיץ כשלא חיזק את יונייטד במקומות שבהם הייתה צריכה - ההגנה והקישור האחורי, אבל ההתעקשות שלו לבזבז בגדול כדי להחזיר לשדים האדומים את הקסם אחרי שנים ארוכות של אפרוריות כבר מוכיחה את עצמה.
די מריה מצדיק כל פני עם שלושה שערים ו-3 בישולים בארבעה משחקי ליגה, פלקאו מסתמן כשותף האידיאלי לוואן פרסי ולוק שואו נחשב לאחד הצעירים המבטיחים באנגליה. וזאת, עוד לפני הגעתם הנדרשת של בלם בשיעור קומה וקשר אחורי איכותי שיהרוס את התקפות היריבה.
|
ואן חאל. ההתעקשות שלו לבזבז בגדול כבר מוכיחה את עצמה (רויטרס) |
|
|
בעוד שני מחזורים תגיע לאולד טראפורד מוליכת הטבלה והפייבוריטית לאליפות, צ'לסי, שעד כה דורסת כל קבוצה שעומדת בדרכה. אם יונייטד תצליח לצאת עם שלוש נקודות מהמבחן הזה, יהיה אפשר להכריז: "היא חזרה".
הכתוב הינו טור דעה