לגודס ולפיני יש על מה לחשוב

לפני שנדבר על מחזיקת גביע ווינר הטרייה, הפועל ירושלים, אפתח במחמאה למנהלת הליגה, שהצליחה להטמיע בצורה נהדרת את המפעל הזה כטורניר הכנה לפתיחת העונה ממש לפני הליגה. הבעיה: העונה היא הקדימה אותו מסיבות שונות ורוב הקבוצות שהשתתפו השבוע לא היו מוכנות.

עוד דבר נהדר שראינו הוא חניכת הארנה בירושלים. זה עדיין לא התוצר הסופי, אך אני מברך על סיום בנייתו ועל הצטרפות האולם למגרשים הבכירים בארץ. דבר שמפריע לי הוא העובדה שלא נבנה אולם אימונים בתוכו, שזה המשך לקונצפציה שגויה שאינני יודע מי החליט עליה, בטח לא אנשי הכדורסל המקצוענים בארץ. אגב, בניית האולם הזה לא תחפה על כך שאין מספיק אולמות בארץ.

ועכשיו למשחק. בימים האחרונים אנשים רבים דיברו ושאלו אותי עליו ומה הסיכויים, וזה מראה כמה הכדורסל חשוב וחזק בישראל בקרב חובבי הספורט. כאשר נזרק כדור הפתיחה כל החישובים מונחים בצד וכולם רוצים לזכות בגביע. המשחק התחיל והנה, למרות הכל, מכבי תל אביב שלפה את בראיין רנדל הפצוע. מה לא עושים בשביל לנסות לנצח את הפועל ירושלים בביתה. 

הארנה בפתיחה. אין מספיק אולמות בארץ (רדאד ג´בארה)

האדומים הציגו תחילה משחק עם שליטה מוחלטת בצבע, כשג'וזף ג'נס, ליאור אליהו  וטוני גפני שלטו ללא עוררין. הצהובים נשארו עם החולשה בריבאונד הגנה וכן ראינו תפוקה רעה של שחקני הפנים. הגבוהים של מכבי, בעיקר אלכס מאריץ', נראים חסרי אונים ואחרי ג'ונס נכנסו גפני, שהראה מספר פעולות טובות באזור הסל וברייסי רייט, שהשתלט על המשחק עם קצת חוסר שביעות רצון של דונטה סמית'.

אי אפשר לסיים לעסוק בחצי הראשון מבלי להזכיר את יותם הלפרין בתצוגת תכלית. ראינו מהקבוצה של גיא גודס ופיני גרשון חוסר ארגון ותיאום בהגנה. בתחילת החצי השני התל אביבים חזרו קצת למשחק, דונטה סמית' מאידך לא מצא את מקומו בקבוצה מהבירה.

בעבר, ברוב המקרים הצהובים היו חוזרים ברבע הרביעי ואילו האדומים היו פשוט קופאים, אבל הפעם הם הראו אופי ולעומתם, ליריבים לא היה את השחקן שייקח אחריות. הגו-טו-גאי, ג'רמי פארגו, לא היה בשיאו ומרקיז היינס לא הגיע למשחק. גיא פניני, שהצטיין בחצי הראשון, לא הזכיר את אותו שחקן ברבע השני ואיפה דייויד בלו כשצריך אותו? 

ג´רמי פארגו מול יותם הלפרין. הראשון לא הגיע למשחק (רדאד ג´בארה)

לסיכום, הגבוהים של מכבי חלשים בריבאונדים וגם במשחק ההתקפה. יניב גרן מנגד נתן דקות מדהימות והאפיל על הגבוהים שמולו. האמון של המאמנים במאריץ' אבד, והאלופה התבססה רק על שחקני החוץ, אבל ברבע המכריע לא חזרו האחוזים של השלשות מהרבע הראשון וכן ראינו הגנה בינונית ועדיין לא מאופסת מבחינה טקטית ומבחינת החילופים בהגנה מצד המפסידה של הערב.

להפועל ירושלים יש ספסל ארוך והמאמן דני פרנקו הרבה להשתמש בשחקנים ולאו דווקא בדונטה סמית', שלא היה בשיאו. הוא ורייט צריכים לענות יותר על הציפיות. הישראלים, הלפרין, אליהו וגרין הראו מנהיגות, נסיון ולקחו החלטות טובות. התרומה שלהם הייתה גדולה בניצחון היוקרתי.

יש עוד הרבה זמן לתחילת העונה אבל לירושלמים מחכה מבחן קשה כבר בשבוע הבא במוקדמות היורוליג. מכבי מנגד, צריכה לעשות הרבה חושבים ויש על מה לחשוב, כמו למשל מה עושים עם מאריץ' ועם רנדל, ומה שוויים של שחקני הפנים, מה עם הפציעות, מתי דווין סמית' יחזור ובאיזה כושר הוא יהיה ומי ימלא את מקומו של בלו?

פניני מול אליהו. הישראלים של ירושלים עשו את ההבדל (רדאד ג´בארה)

אחרי שהתואר הראשון לעונת 2014/15 נקטף, אפשר להגיד שקיבלנו מנה ראשונה טובה לקראת עונה מעניינת.