מכבי תל אביב עדיפה מבחינה מקצועית על מכבי חיפה. זה ברור. היא קבוצה מגובשת יותר, שהשתפרה עוד יותר בחודשים האחרונים. מכבי יצאה עם תוצאה מצוינת מהמשחק הראשון בסדרה ברוממה. רק קבוצה עם חוכמת משחק שכזו, גיבוש ודבקות במטרה, יכולה להצליח לצאת ממשחק קשה כל כך עם תוצאה טובה מבחינתה. הצהובים הפכו לפייבוריטים אפילו עוד יותר משהיו. הם צריכים לזכות בצלחת האליפות ובצדק.
בתחילת המשחק ראינו את אלכס צ'וברביץ' עולה כדי לתת גוף לסופו ולעשות לו פרונט - כלומר להיות לפניו. הוא עשה את זה מצוין רק בהתקפה הראשונה. דני פרנקו רצה למנוע מטייריס רייס את צד שמאל. ההוראה הייתה ברורה, אך לצערו הביצוע היה חלש בהרבה. מכבי, מול כל חילוף, התקיפה את מורן רוט בלואו פוסט, וגם לרכז וגם לקבוצתו לא היו תשובות לכך.
 |
| דונטה סמית´. במחצית הראשונה הוא הרבה לאבד כדורים (עמית מצפה) |
|
| |
סילבן לנדסברג שיחק יותר מהרגיל בשל הפציעה של יוגב אוחיון, והוא התחלק עם ריקי היקמן בתפקיד הרכז. ומנגד, מה עם דונטה סמית', שחקן המפתח של האלופה? לפחות בחצי הראשון הוא קיבל טיפול טוב וקשוח מההגנה הצהובה וזה גרם להרבה איבודי כדור מבחינתו. הנינג ורודריק לא היו מוכנים למעמד וחיפה הייתה בהלם במחצית הראשונה.
למרות כל מה שנכתב פה עד עתה, כולם צריכים להיזכר איך התחיל משחק הגמר בעונה שעברה ואיך הוא נגמר. הירוקים הביאו לסדרה עם הפועל ירושלים לחימה והתקפות מתפרצות, מה שלא ראינו נגד הצהובים, לפחות לא בחצי הראשון. מכבי תל אביב קלעה טוב יותר ואיבדה פחות כדורים, היא סגרה את סמית' והכתיבה את הקצב עם רייס וסופו.
 |
| טייריס. התעלה על התצוגה מול ריאל (עמית מצפה) |
|
| |
אל החצי הראשון, להוציא את סמית', שחקני חיפה לא כל כך הגיעו. במחצית השנייה לעומת זאת, ראינו קבוצה אחרת. כמו שלמדנו בסדרה מול הפועל ירושלים, הקבוצה של דני פרנקו צריכה לרוץ וזה אכן קרה עם בראיין רנדל הנפלא, סמית' ורוט. הירוקים השוו את התוצאה אבל רודריק והנינג פשוט קרסו. אולי המעמד גדול עליהם. גם דגן יבזורי וגם בן רייס לא חגגו כפי שעשו נגד ירושלים. המשחקים הצמודים שעברו על הקבוצה של דייויד בלאט שיפרו את קבלת ההחלטות תחת לחץ ואת הבגרות המנטלית.