מה נשתנה הלילה הזה

על הנייר, ריאל מדריד קבוצה טובה יותר ממכבי ת"א. על הנייר, הבלאנקוס היו צריכים למנוע בקלות את הגביע השישי של הצהובים. על הפרקט, זה כבר נראה היה אחרת. הקבוצה של דייויד בלאט עלתה למפגש מול הקבוצה מבירת ספרד עם מטרה אחת בלבד, להחזיר את הגביע לת"א והיא הראתה זאת מההתחלה עד הסוף.

הפעם לא היה פער מטורף שצריך לסגור ושום נס לא היה צריך להתרחש. הקבוצה בצהוב שלטה בקצב המשחק, הורידה את ריאל מדריד לתוצאה נמוכה כפי שהייתה צריכה ובסופו של דבר יצאה עם הגביע בצדק. גם כאשר הבלאנקוס הצליחו לברוח ל-11 הפרש ברבע השני, מחזיקת הגביע לא נשברה ודאגה לרדת להפסקה כאשר הכל פתוח.

ההגנה היא זאת שנתנה את הטון בהתמודדות המסקרנת וזה עבד לטובת מכבי. אחד הנתונים המשמעותיים שעולים מהמשחק הזה הוא שהקבוצה של דייויד בלאט עצרה את ההתקפה הטובה באירופה על 73 נקודות בתום 40 דקות, וזה בעצם אומר הכל. הוכחה נוספת להגנה הנהדרת שנתנה הערב מכבי היא העובדה שסרחיו יול, אחד מקלעי השלוש הטובים באירופה, נעצר על אפס נקודות.

היקמן, בלו ורייס מתחבקים (מיכה בננו)

מדהים לחשוב ששני שחקנים, שהיו כבר בדרך החוצה מהקבוצה, הם אלה שבסופו של דבר ניצחו בשבילה את הגמר. טייריס רייס, שקלע 26 נקודות, מתוכן 14 בהארכה, אמנם החטיא את הזריקה האחרונה בזמן הרשמי, אבל הוא עדיין היה גורם משמעותי בניצחון של בלאט ושחקניו.

שחקן נוסף שהיה בדרך מחוץ למועדון ותרם רבות לניצחון הוא אלכס טיוס. היציאה של סופוקליס שחורציאניטיס בחמש עבירות, עזרה לסנטר להכנס למשחק ולעזור למכבי הן בהתקפה והן בהגנה..

הסנטר, שאמנם קלע רק 12 נקודות, תרם בדברים הקטנים שלפעמים לא רואים בסטטיסטיקה. לכדורסלן כמו שחורציאניטיס קשה לשחק מול קבוצה שמשחקת כדורסל כפי שהלבנים משחקים אותו, כדורסל מהיר שמטרתו להשיג סלים זריזים. מנגד, לטיוס יש את היכולת האתלטיות להתמודד עם קבוצה שכזאת.  

הגמר, שהתפתח למשחק כדורסל ראוי, סיפק התמודדות אדירה בין שני אריות שנלחמו ביניהם כאילו הגביע הוא ארוחת הערב שלהם. לראשונה מ-1969, גמר דרמטי מאין כמוהו הלך להארכה, שבסיומה יצאה אלופת אירופה ראויה.  

רייס חודר. אחד הגורמים המשמעותיים בזכייה (מיכה בננו)

הכתוב הינו טור דעה