הניצחון של קבוצת האוהדים של הפועל קטמון על הפועל ירושלים הוא הוכחה לכך שאוהדים צריכים לקחת יוזמה ולא להיות נתונים למצבי רוח של בעלי הקבוצות. הפרויקטים האלו לא מקריים. מדובר באהבה יוצאת דופן של הקהל, אחרת הקבוצה לא הייתה שורדת יותר מעונה או שתיים בליגות הנמוכות.
במשך השבוע שחקנים משתי הקבוצות סרבו בכל תוקף לכנות את המשחק הזה דרבי. שי אהרון אמר שמדובר בטרגדיה ספורטיבית ואופיר עזו הכריז שבשני המועדונים רוצים שתהיה קבוצה אחת חזקה. אין ספק שהרוב הגדול של האוהדים מחכה ליום שבו יהיה איחוד בין הקבוצות. זהו בהחלט הפתרון הטוב ביותר לעיר ירושלים ולכדורגל הישראלי. 6,000 אוהדים הגיעו לטדי, מדובר בכמות אדירה למשחק בליגה הלאומית. אם תרצו, אלפים עם לבבות חצויים.
 |
| אוהדי הפועל קטמון. האהבה מנצחת (יניב גונן) |
|
| |
בעלי הבית צריכים להבין שלא משנה כמה כסף הם משקיעים בכל עונה (וכל הכבוד להם על כך), הקבוצה היא גם של האוהדים ודעתם נחשבת לא פחות מזו של כל בעל תפקיד בצוות הניהולי. כמובן שבסופו של דבר בעל הבית הוא באמת זה שקובע ולוקח את ההחלטה, אך במקרים קיצוניים האוהדים חייבים להבין שיש להם את הכוח לשנות הרבה יותר ממה שהתרגלו או הורגלו.
אוהדי הפועל תל אביב הקימו את קבוצת האוהדים הפועל אוסישקין בכדורסל בשנת 2007 בעקבות הסכסוך עם שאול אייזנברג. אותם אוהדים, רק מהכדורגל, הקימו את עמותת "האדומים" ושותפים בניהול הקבוצה. אוהדי בית"ר ירושלים נהגו באותה הדרך כשנכנסו לשותפות בניהול הקבוצה עוד בתקופתו של ארקדי גאידמק.
הקהל בישראל עובר בשנים האחרונות תהליך של לקיחת אחריות. המגמה מוכיחה שהוא מבין שניתן להשפיע הרבה יותר מאשר קניית כרטיס או מנוי לעונת משחקים. באצטדיון טדי נעשה עוד צעד משמעותי שבו האוהדים (שוב) ניצחו.
הכתוב הינו טור דעה