בקיץ 2010 לאחר איבוד האליפות לגלבוע/גליל, ניסה אחד מבעלי מכבי ת"א, דייויד פדרמן להחזיר את "הצביון הישראלי והבטיח החתמה של הישראלים הבכירים בשוק, כשהזרים האמריקאים רק ישלימו ויחמיאו להם.
לדעת פדרמן, זו הייתה הדרך של המועדון להחזיר את האוהדים לאחר ההלם שבאיבוד אליפות שנייה תוך 3 שנים ולתקן את רוח המכביזם, שהוכיחה לפתע שהיא אכן פגיעה.
עם איבוד הדרך אין שום בעיה, דברים משתנים בקבוצת כדורסל וההתאמה לשוק השחקנים המשתנה והטרנדים (החוק הרוסי) יכולים להוביל לשינוי בחשיבה ולגרום לנטישת אמונה אחת בשביל אחרת.
הבעיה היא ההתאמצות האגרסיבית להימנע מהשחקן הישראלי. במכבי, נכון להיום, יש 2 שחקנים ישראליים אקטיביים בסגל (נעימי בדרך החוצה ואלטיט והררי אינם פקטור כרגע), שאחד מהם, גיא פניני, צפוי לראות הרבה מאוד ספסל השנה בעקבות כך שמעבר לעובדה שלפניו יש 3 או 4 שחקנים, בקבוצה החליטו להנחית גם את בלו ובכלל, פניני הוא לא אותו שחקן מאז תקרית שולדבראנד. נשארנו עם יוגב אוחיון, כנראה השחקן הישראלי הבכיר היום לצד ליאור אליהו, גל מקל ועומרי כספי, שגם בלעדיו, אין שום סיבה שמכבי תשחק אחרת באופן חריג.
 |
| פניני מסמן. כבר לא פקטור (משה חרמון) |
|
| |
נכון, אין שום סיבה נראית לעין לבנות קבוצה סביב שחקנים ישראלים, אך גם אין סיבה להימנע מהם כמו אש. הרדיפה אחרי כל שחקן אמריקאי חצי טוב עם אזרחות היא מגוחכת ומעמידה את הצהובים באור לא טוב ומשכיחה את אלמנט "הקבוצה של המדינה" שניסו לבנות פה בעבר.
לאוהדי מכבי זה לא מפריע וקשה להאשים אותם כשהקבוצה מנצחת. כל אוהד שמח כשקבוצתו מנצחת, ללא קשר למי נמצא על המגרש וראינו את זה גם בקבוצה הגדולה של שאראס-פארקר-באסטון-וויצ'יץ', שבה הישראלים היו רק גורם משלים. האוהדים לא מחכים לברקוביץ'ארואסטי/ג'מצ'י חדש, כי הם יודעים שאין שום סיכוי שהוא יגיע, אז הם נצמדים למה שיש וזה בעיקר התירוץ על כפר גלובלי באירופה. חבל.
השאלה מה יקרה שההפסדים יגיעו והאליפות תלך שוב לאיבוד, האם הצביון הישראלי יהווה את הפתרון הפופוליסטי גם אז? כנראה שלא, גם בגלל העובדה שלא נשארו שחקנים ישראלים בכירים. מי אשם בזה? כל מי שאוחז בתפקיד בכדורסל הישראלי, אך מכבי ת"א נמצאת בראש רשימת האשמים.
הכתוב הינו טור דעה
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם