דווקא עכשיו, דווקא היום

דווקא היום, שמכבי חיפה הביסה במשחק חוץ קשה מאין כמוהו את אשדוד ועלתה (זמנית לפחות) למקום השלישי, עולה הצורך במהפך בכרמל. בנאדו התחיל את המהלך במשחק הקודם מול הפועל ב"ש שפתח עם עידן ורד אבל נכנע לעצמו במשחק הערב (ראשון) והחזירו לספסל.

אני רוצה להזכיר לבנאדו תסריט שאכן קרה. בתאריך 27.2.11, מחזור 24 של אותה עונה, מכבי חיפה הובסה בבלומפילד 4:1 בידי הפועל ת"א המתחרה שלה לתואר. נראה היה שההפסד חרץ באותם ימים את גורל האליפות.

לאחר אותה תבוסה מחפירה, נעדר קפטן הקבוצה, יניב קטן, ליותר מחודשיים עקב פציעה בגב, במהלכם נהנתה מיכולת נהדרת באגף ימין של עידן ורד, שאז קיבל את המושכות במקומו של הקפטן, שחבר לליאור רפאלוב באגף שמאל כאשר מקדימה תומר חמד ו-ולדימיר דבאלשווילי. 

ורד וקטן. הקשר הצעיר צריך לשחק יותר (יוסי ציפקיס)

במהלך אותם ניצחונות, חיפה כבשה בממוצע כמעט שלושה שערים למשחק. ורד הראה שהוא בהחלט יכול להיות שחקן קבוע בהרכב הראשון של הירוקים. במצב היום, שיבוצו של הבית"רי לשעבר, לא צריך לבוא על חשבונו של קטן לאחר שבנאדו ניסה את האחרון בתפקיד 50-50 מול אשדוד, ניסיון מוצלח יש לומר. 

מודה, אני אוהב את עידן ורד. והייתי מהראשונים ששמח כאשר עבר מבית"ר ירושלים, אני גם הוגן להודות שעד כה הוא בהחלט לא נתן את כל מה שיש לו, אפילו לא חצי, ואיכזב. שחקן צריך ביטחון, אך מאז שהגיע לקבוצה, עבד תחת שלושה מאמנים שלא נתנו לו את זה.

ורד ובנאדו. המאמן צריך לתת את הביטחון לקשר (יוסי ציפקיס)

מול באר שבע, שפתח, לא נתן ורד את משחק חייו אבל אני מבטיח לכם שכאשר הוא יקבל את הקרדיט בהרכב, ולא פעם בכמה משחקים, הוא יוכיח מה הוא שווה כי יש לו מה להוכיח וראינו זאת הערב כשנכנס במצב של 1:1, היה שותף בכיר לשער השני ולהתעוררות במשחק.

הכתוב הינו טור דעה