למה אני אוהב כדורגל

מישהי אמרה לי פעם שהיא לא מבינה מה כל כך מושך בכדורגל? כולה 22 מבוגרים ילדותיים שרצים אחרי כדור. ניסיתי להסביר לה. לא חושב שהיא השתכנעה. הנה ההסבר.

אני חושב שכדורגל הוא תמצית מזוקקת של הדבר הזה שקוראים לו חיים. יש זמן נתון, מקום נתון ומשימה נתונה. 90-120 דקות. אצטדיון. צריך לנצח. זו נקודת הפתיחה. מכאן הכול פתוח. צריך להפגין ביצועיים אישיים אבל גם להיות חלק מקבוצה. להיות אגואיסט אבל גם לפרגן ולשחק קבוצתי. יש תפקידים אבל צריך לגלות ראש גדול ולקחת אחריות מעבר למוגדר. צריך להצטיין לאורך כל המשחק. על טעויות משלמים.

לא תמיד יש זמן לתקן לא תמיד הטוב מנצח. (תשאלו את הולנד במונדיאל של 1970). יש הכנות ותכנון אבל לא פעם זה משתבש וצריך לעשות התאמות ולאלתר תוך כדי. לרוב, התוצאה לא צפויה. יש לך הזדמנות - תוכיח את עצמך. לך תצטיין. לפעמים באים קטנים ויוצאים גדולים ולפעמים להיפך. כשנפצעים, לפעמים חוזרים למשחק, לפעמים לא. לשחק בצורה הוגנת או ניצחון בכל מחיר.

טורס ואלונסו חוגגים. יש למה לחכות (GettyImages)

תסתכלו על הרשימה הזו. זו התמצית המרוכזת של הדבר הזה שנקרא חיים. גם לנו יש זמן נתון על פני האדמה, גם אנחנו צריכים לשחק במשחק הזה שקוראים לו חיים. גם לנו יש תוכניות, חלומות, רעיונות, מאוויים, רצונות שאנחנו רוצים להגשים ולממש. לפעמים זה מצליח ולפעמים פחות. גם אנחנו צריכים להחליט איך אנחנו רוצים לשחק את המשחק. אני אוהב כדורגל כי בעיני זו דרמה. דרמה שמדמה באופן מרוכז את הדבר הזה שנקרא חיים.

ביום שישי בערב זה מתחיל. תיהנו.