רק ארבע שנים בליגת העל, תקציב קטן, שאיפות צנועות, בלם בן 38 וחלוץ מרכזי שאיש כבר לא ספר, זו קבוצה שהצליחה לבוא מאהבה ולהישאר באהבה כמעט עד הרגע האחרון. לפני הכל גם הטור הזה מצדיע ומפרגן לאלופת המדינה הטרייה ולהיסטוריה הקטנה שנעשתה השנה אצלנו.
יש צדק פואטי מוחלט בעובדה שקריית שמונה לקחה את האליפות מול הפועל תל אביב. כי הרי לכולם ברור, אפילו לאיזי שירצקי, שזה לא רק עירוני קריית שמונה שלקחה, אלא גם הפועל תל אביב שנתנה. בעונה שבה מכבי חיפה ומכבי תל אביב לא מתקרבות אל התואר ועל בית"ר ירושלים אין מה להרחיב, הפועל עם הסגל, הקהל והמסורת צריכה הייתה לקחת אליפות בהליכה.
 |
| איזי שירצקי זוכה לאהבה (יוסי ציפקיס) |
|
| |
זה גם נראה כך בתום הסיבוב הראשון, בדיוק באותו מחזור שבו הגיעה הפועל לקריית שמונה והפסידה 1:0. ואז החלו הדברים להשתבש והשיבוש הזה הוא שהעניק לקבוצה הצפונית את האליפות לא פחות מאשר יכולתה שלה.ראיתם את קריית שמונה במחזורים האחרונים. קבוצה טובה ונחמדה אבל לא הרבה יותר מכך. וזו לא רק עייפות ולא רק הסכסוך בין שירצקי לרן בן שמעון. בעונה רגילה שבה לפחות אחת מהגדולות הייתה דוהרת לאליפות, קריית שמונה הייתה נלחמת בשיניים על המקום השני או השלישי ולא בטוח שמשיגה אותו.
 |
| שחקני עירוני קריית שמונה חוגגים (יוסי ציפקיס) |
|
| |
אבל זו לא הייתה עונה רגילה. ואולי טוב שבאחת העונות החלשות והעגומות בכדורגל הישראלי, עולה לפחות תקווה אחת מן הצפון. כי כדורגל טוב הרי אין לנו כאן, אלימות ברוך השם יש ויש, השחקנים הטובים נוסעים עם הסוכנים הטובים עוד יותר לחו"ל ואלה שנשארים עושים זאת בלית ברירה.
עם המציאות העצובה הזו, נותר לנו להסתפק בסיפורי סינדרלה ובאגדות יפות. קריית שמונה היא סינדרלה שכזו. יהיה זה מיותר להתפלסף עכשיו בשאלה אם הישגה הוא חד פעמי או לא. גם במצב הנוכחי של הכדורגל, נראה כי כל קבוצה יכולה לזכות היום באליפות, ומי יודע אולי בשנה הבאה תהיה זו מכבי פתח תקווה... אבל בעיקר מיותר לדבר על כך משום שאלה הרגעים שצריך לפרגן, וכמה שקל לפרגן לקריית שמונה.
 |
| איזי שירצקי זוכה לאהבה (יוסי ציפקיס) |
|
| |
ישנן נקודות אור רבות באלופה החדשה. אציין כאן שתיים, ולאו דווקא מקרב השחקנים החביבים. רן בן שמעון מביא הרבה כבוד למוסד החבוט והמוטל בספק שנקרא "מאמן כדורגל בישראל". אם נתעלם לרגע מאקורד הסיום הצורם והמיותר לדעתי שתרם בן שמעון לקריירה שלו, הוא באמת מאמן שמגיע לו ושעשה זאת בזכות ולא בחסד.
 |
| קריית שמונה מניפה את הצלחת (יוסי ציפקיס) |
|
| |
וגם איזי שירצקי, למרות ההתרברבות של השבועיים האחרונים, שמתאימה יותר לקבוצה שהוא אוהד (מכבי תל אביב כמובן), שירצקי ממש כמו יעקב שחר - הוא קרש הצלה לכדורגל הישראלי הטובע. תארו לעצמכם שבמקום טביב ודומיו היו לנו כאן עוד כמה שירצקים ושחרים. כנראה שהעניינים היו נראים ומתנהלים אחרת.
עוד יבוא היום לסכם את העונה הזו מבחינתה של הפועל. כרגע היא נלחמת על המקום השני ועל גביע המדינה, הגם שאני מכיר אוהדים רבים שהיו מעדיפים לוותר על שני התארים כדי שיוכלו למנוע מאלי טביב את היכולת לומר שהייתה זו בכל זאת עונה מוצלחת לקבוצה שאותה הוא הורס בשיטתיות. במצב דומה נמצאים גם רבים מאוהדי מכבי חיפה. אני מכיר אישית כמה מהם שמוכנים לוותר על המקום השני וגם על הגביע כדי שלא ייאלצו לראות את אלישע לוי שנה נוספת על הקווים בקריית אליעזר.
 |
| איזי שירצקי זוכה לאהבה (יוסי ציפקיס) |
|
| |
לא נוכל לסיים גם את הטור הזה מבלי המעקב שהבטחנו אחר הניסיון למלט את מכבי פתח תקווה מהעונש הראוי לה: הפחתת חמש נקודות ליגה לפחות. אינני יודע אם המלאבסים שכרו יועץ תקשורת, אבל המגמה ביומיים האחרונים ברורה. עמוס לוזון זז הצידה, איש הרי כבר לא מסוגל להקשיב או להאמין לאיש הזה. מי שנשלח אל הקווים הקדמיים הוא טל בן חיים הנאיבי, שפולט לאוויר אחת לכמה שעות אמרות שיכולות למלא מהדורה חדשה ומוצלחת של "הוצא מהקשרו".
 |
| השלט הרשמי שמודיע מי האלופה (משה חרמון) |
|
| |
מבחינת בן חיים, ובעיקר מבחינת אלה שמתדרכים אותו מה להגיד, כולם אשמים בתגרה שבמהלכה בעטו שניים מאנשי הקבוצה בפניו ובגופו של שחקן הפועל חיפה, כולם אשמים חוץ ממכבי פתח תקווה. אפשר אם כן לקזז את הנקודות של כל 15 קבוצות ליגת העל ולהוסיף את מה שקוזז למאזנה של מכבי פתח תקווה.
כולם הרי נגדה, ומי כמונו יהודים רחמנים יודע איך זה מרגיש שכל העולם נגדך. דמעות אכן עולות בעיניי למקרא דבריהם הנרגשים של בן חיים, לוזון וחבריהם. אבל זה כנראה עוד רק הפרומו להצגה הגדולה שמצפה לנו בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל. האליפות, כבר אמרנו, מגיעה לקריית שמונה, כל יתר מה שקורה פה כנראה שמגיע לנו.